בבוקר עם הזריחה שמעתי את קולך,
הבטתי אל חיי, מחפש דרך אל ליבך,
מביט קרוב בתוך עייניך, נופל שבוי בתוך קסמייך.

לא יכול לומר לך את הכל,
זה נראה לך פשוט,
בסוף הכל יכול ליפול,
את תבכי, אני יצרח,
כל כך רציתי,
כל כך ניסיתי,
הכאב בתוכי נגמר,
הכעס בעצמי נכנס.

מנסה לומר לך את כל אהבתי,
מה שעובר עליי לעולם לא תדעי,
לעולם לא נפלתי בכישופים- של יופי, של רגש,
של תחושה- תחושה של ריחוף,
של איבוד חושים, של ריח קסמים-
שלך.

אם עדיין לא הבנת,
אני מצטער,
יש בעיה אחת שעוצרת,
אותה תביני ביום מן הימים,
לא תוכלי לברוח- תשארי במציאות,
תנסי לשכוח- תביני את הטעות.