ב"י - אליעזר בן יהודה
א - משה פינס
ב- דוד ילין


ב"י: שלום רבותי, התכנסנו היום לעוד כמה השלמות שנותרו לנו
בנושא אנטומיה, ישנם עוד כמה איברים שנותרו לא סגורים.
א: לא סגורים? ירחם השם! הכיצד? מי נפצע?
ב"י: כסיל שכמותך, האינך זוכר את פגישתנו האחרונה? קבענו כי
"עניין סגור" פירושו- עניין אשר בא לידי סיום. ובהקשרנו:
איברים לא סגורים-איברים אשר לא הסתיים הדיון בהם.
אנא החל להשתמש בביטויים שקבענו, אחרת מהי התועלת
שבפגישותינו?
א: אכן, הצדק עמך אליעזר.
ב"י: ובכן, אני מציע שנתחיל באיבר הרבייה הגברי, איני יכול עוד
לשאת את הכינויים שממציאה אישתי מדי ערב, "שמוק" הוא ביטוי
לועזי שאינו יאה למדינה הבנויה על טהרת השפה העברית. איתמר עוד
צעיר, ועלול חלילה להתרגל למילה.
ב: חשבתי שסגרנו על פין?
ב"י: נהדר! "סגרנו על פין", מדהים, יישום נהדר של החלטתנו
האחרונה, פיתוח גאוני של הביטוי, קבל חיזוק חיובי!
א: אז לא צריך לסגור כבר פין?
ב"י: לא כך מדברים, אידיוט. יש לומר: "מה נסגר בעניינו של
הפין? "
א: בלי קללות בלועזית אליעזר, הרי אמרת בעצמך ש...
ב"י: שתוק כבר, פרעוש חסר תוחלת.
ב: אז מה נסגר בעניינו של הפין?
ב"י: לא, המילה פין נשמעת לי גסת רוח ובוטה, ובכלל, היא כבר
תפוסה על ידי המילה הלועזית "צ'ופצ'יק". נצטרך למצוא תחליף
הולם. חשבתי על המילה "וו".
זה גם מתאים מבחינה צורנית.
א: אם כבר מדברים על בחינה צורנית, אז מה עם נון סופית?
ב: מה פתאום? התוכל לדמיין אדם אומר לחברו : "חטפתי מכה בנון
הסופית שלי" או שתראה ברחוב שלט המספר שכאן נמצאת קליניקה של
רופא פלוני המתמחה בבעיות נון סופית? פשוט מגוחך. ובכלל, אלה
שיש להם יוד נורא יעלבו, שלא לדבר על פסיק או נקודה.
ב"י: רגע, אולי נלך על "זיין" ?
א: לא נראה לי שמקובל כל כך לדרוך על אותיות שפת הקודש,  למרות
שאם אתה מתכוון לכך בצורה מטאפורית...
ב"י: הסכת, רפה שכל מטופש, אני לא מתכוון להסביר לך כל ביטוי
חדש, זוהי הפעם האחרונה שאני חוזר בשבילך: "ללכת על" פירושו
לקבל, להסכים, וכדומה. ברור?
א: ברור. יסלח לי נא כבודו על סכלותי.
ב: לענייננו אליעזר. אני תומך בך, אך בתיקון קל. נראה לי ש
"טי" היא מילה ראויה ואסתטית יותר, שהרי אנו נימולים, והיא
קצרה וקליטה יותר ובעלת הברה אחת.
ב"י: כן, רק חבל שזה באנגלית. וחוץ מזה לא לכולם יש, הרי ידוע
שזיין נפוץ בהרבה מטי ,לא קראת את הטור " על זכרים ונקבות" ?
גברת רות תמיד משיבה  שהבולבול לעולם אינו ישר כסרגל.
א: בולבול ? האין זו ציפור השיר הנפוצה בארצנו?
ב"י: כך היא מכנה את האיבר עליו אנו דנים. כינוי נחמד דווקא,
אך תמוה במקצת.
ב:  מניין לך אליעזר? הרי לא ראית את בעלה.
ב"י: אל תחמוד לצון דוד, פן אשסף גרונך ואת לשונך אתן למאכל
עופות השדה.
ב: סליחה. סלח  לי  על כי חשבתי כי מעט בדחנות לא תזיק כאן.
ובכן, מאחר וקשה להחליט, אני מציע שנערוך בדיקה השוואתית בין
שלושתנו, כלומר נערוך הצבעה, אך לא בידיים וברגליים, אם הבנתם
את כוונתי.
א: רגע, אם לא בידיים או ברגליים אז במה?
ב"י: סתום פיך והורד מכנסייך, מפגר חסר תקנה שכמותך.
א: אה הבנתי אליעזר, אתם רוצים לבדוק אם...
ב"י: כן, כן אידיוט,כן... אז אני רואה דוד שאכן יש לך טי
לתפארת. אך הבט באיברי, זוהי פשוט צורה תקנית, כמו לרובנו, לא
עקום מדי ולא ישר מדי, כדברי גברת רות.
ב: טוב. משה, הכול תלוי כעת בך. הורד מכנסייך והוצא
שטרונגולך!
א: טוב, אבל אל תגידו של הזהרתי אתכם. הופה...בבקשה.
ב"י: מה זה? אני חושב שלא הזכרנו ג'יי בדיון הזה!  
ב: אני חושש שאנו כעת בשוויון אליעזר.
ב"י: אכן כן, אך אם תבדוק היטב בתקנון האקדמיה תראה שבמקרים של
שוויון בהצבעות, שמורה ליושב ראש האקדמיה זכות ההחלטה
הבלעדית.
ומאחר שאני, אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, מכהן כיושב
ראש האקדמיה ללשון העברית, אני מחליט בתוקף סמכותי שמהיום
האיבר החשוב ביותר בגופו של הגבר יקרא בפי כל נער ונערה
יהודיים בשם המתארו בצורה הטובה ביותר- זיין!
ב: טוב אליעזר, אני לא מתווכח עם חוקים, רצית זיין, אז זה מה
שתקבל.
ב"י: בהחלט. תודה לך, אתה ידיד אמיתי. נעבור לשתי הבליטות
הקדמיות של האישה...