|
כבר שבועיים
שאני מתפלל אלייך
אומר את המילים בדייקנות
נצמד למשמעות
שלא תהיה סטייה
ב"אנא, תיגלי אלי"
טביעות פסי העור הגלידו סביב זרועי
וסלחה לי האות במצחי
מרפרף נשיקה אל משקוף היותך בתוכי
ויוצא.
יהודי כהה עור אני
ברחובות ברלין מהדהדים עבורי
מגפי הקלגסים
באיחור של 50 שנה.
עכשיו גם לי יש זכות
לסנן את כל הצחוקים הפרועים,
ואת ה"גרדן ביר" ואת כל זהובי השיער
עד שיישאר הכאב הדק הזה שלך.
אבא שלך ידע שאיחרתי
ביקשתי את ידך
והוא נתן לי יד ושם
ועוד שמות של רחובות וחברים
אבל,
כשיישאר לי הכאב הדק הזה שלך
אמצא אותך. |
|
|
מיני דיון על
נשים ברוק.
נוי-נוי: אלאניס
טובה, אבל פי
ג'יי הארווי
גולשת לתהומות
של בינוניות.
ציקוצון: זה
יפה, המשפט הזה,
תהומות של
בינוניות.
נוי- נוי: נכון.
הלוואי שעליי
היו מותחים
ביקורת שלילית
במילים כל כך
מתוחכמות.
תגובת מערכת:
אין לך טעם
במיל. חבל. חבל
עליך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.