[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ריפלקשן בבל
/
יומולדת

"בן זונה. בן זונה.
הלואי והוא ימות לאט ובייסורים ויכאב לו חזק בכל הגוף.
במיוחד שיכאב לו בשריר של של הלב.
בעצם...שיכאב לו גם בשריר של הזיין".
נוגה שכבה על השטיח המקיר לקיר, של דירת החדר וחצי שלה וכל
השחור שפעם היה איי - ליינר משורטט ומדוייק ,היה נראה כמו  חור
שחור שבתוכו שט לו בעייפות הכחול של העיניים שלה.
היא לא אהבה אותו עכשיו.
היא ממש לא אהבה אותו.
אולי אפילו שנאה מרוב שאהבה אותו וככה הלך לה.
"בן זונה" - סיננה שוב.
פתחה את השקית הצבעונית של הסוכריות הקופצות ונתנה להם לצלול
לתוך השפתיים הורודות  והמצוירות שלה.
היא פתחה את הפה ונשמעה כמו מפעל לאלומיניום באמצע היום.
"את נישמעת כמו מפעל לאלומיניום באמצע היום" - אמרתי
והיא התחילה לצחוק צחוק מתגלגל ומפותל ואני לא ידעתי לרגע אם
היא צוחקת מהסוכריות הקופצות או מהטקילה והבי פיפטי טו  ששתתה
קודם
במקום האפור ....ההוא עם הברמן החתיך שניסה...

היה לה מעיל אדום ארוך והיא ישבה שמה על הדלפק.לבד.
יפה כזו. יופי רשעי ושטני  שאלוהים מחלק רק לנשים מזליסטיות
ונשים קנאיות אומרות שהוא בא על חשבון שכל.
אבל ההיא עם המעיל האדום היתה גם יפה יופי רשעי וגם חכמה
נורא.
והעולם נראה לה מקולקל.
"הוא מקולקל עם תולעים" - הביטה בי פתאום ואמרה את מה שאמרה.
"מי מקולקל?" -
"העולם הזה"
לא עניתי לה.
"חארות כולם . בני זונות.מאנייקים. חושבים מהזיין" - לגמה שוב
מהבי פיפטי טו והחתיך שניסה קרב אליה שוב את הפנים המסוקסות
שלו
ושאל - "עוד סיבוב ?" -
והיא חייכה לו "כאילו חיוך" ואמרה כן.
ואז חייכה אלי חיוך אמיתי עם שיניים והכל ...ובאה לשבת לידי.
אהבתי אותו. את החיוך שלה. הוא היה אמיתי ומהלב.
"נוגה" - אמרה נוגה את השם שלה וחייכה שוב.
"פייה" - חייכתי אליה חזרה.
היא צחקה והביטה בי משועשעת.
"פייה עם כנפיים?" - שאלה
"גם עם כנפיים" -
"אולי שנלך מפה, פייה?"- אמרה נוגה
ואני קמתי. והיא קמה. ארוכה ודקה ויפה יפה  קרבה את הפרצוף
הבלונדיני שלה לברמן ושמה לו שטר אדום של מאתיים שקל.
"כתוב לך על הפנים שאת רוצה להגיד לי משו. נכון את רוצה להגיד
לי משו?"
היא עשתה כן עם הראש.
"קקה. סוטה. מאנייק בן זונה.יא חושב מהזיין. הלואי וייפול
לך".
היא הסתובבה והלכה.
משכה וגררה רגליים.
אני עפתי לידה.
התחילה לבכות ונעצרה . כל השחור שצבע את העיניים שלה נמרח.
"אוליי תעלי איתי הבייתה ותראי שהכל בסדר איתי ?"

היא התיישבה על המדרכה ושפשפה חזק. וזה נמרח והשאיר כתם עצוב
של כאב.
"את פייה טובה?" - שאלה
"גם טובה  " - עניתי
"ואת פייה טובה של מישהו?"- שאלה
"אני פייה טובה של עצמי ."
קמה.
עלתה לקומה  החמישית..
מאחורי דלת הפסטל והעציצים והשרותים עם האור האדום..
היתה לה הבעה קפואה . שבורה. ורק הסוכריות הקופצות חיו אצלה
בפה ובבטן.
"השרותים שלך מזכירים לי את החלונות האדומים בהולנד" - צעקתי
כשהלכה להשתין והאור האדום סינוור לי את המציאות.
והיא רק צעקה" בן זונה בן זונה, ככה לעזוב אותי ביומולדת
ככה?"
אני      מש -   תי   - נה        עליך"
אחר כך היה קול של פיפי...וצחוק פראי
ואחר כך היה שקט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נראה לי, ואני
ממש לא בטוח
בזה, אל תתפסו
אותי במילה או
משו, שבזמן
האחרון אני הרבה
יותר החלטי.

נראה לי.






אד המתאבד


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/6/03 13:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ריפלקשן בבל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה