מתוך עולם דמיוני, עולם צבעוני
היא נולדה בשבילי, ידעתי כשראיתי
את עיניה הכסופות, פניה השלוות
מבטה הקסום, לחייה הסמוקות
ועכשיו הוא נעלם, כמו פרח שנרדם
מסתכלת עלי, מסתכלת על הים
כל כולה לבנה, כמו שמלת חתונה
בעיניה דמעה, כבתה הסופה
וכבר לא מבקשת, לא מביעה
מסתכלת עלי, חיוורת כלבנה
ואני לא יודע, לאן היא נעלמה
היא פה בגופה, נשמתה לא איתה

כמו רוח שקוטפת, בגוונים של שקיעה
את עלי השלכת, ממלאת אדמה
ושוב היא תצחק, מתחלפות העונות
שוב היא תחייך, יש לה אלף פריחות