אז רצית לכתוב שיר אהבה
ורצית לחיות בשיר ולהיות שמח
אבל פתאום גילית שמשהו פה שונה
ואתה מסתבך במילים
והמשפטים פשוט לא יוצאים
ואתה רוצה להיות שמח
זה לא יוצא, והחום עולה
ואתה יושב וחושב, וחושב וחושב
ומנסה בכוח להיות שמח
ואתה מגלה לצערך דברים חדשים
אתה רק כותב על דברים עצובים
ושדברים שמחים עוברים בחייך
אתה נהנה וזורם עד שהם נופלים בין ידיך
ואתה לא מספיק לכתוב או להבין מה קרה
ואיפה הם נעלמו ושוב בשורה מרה
שוב הרגע המיוחל הרגע של עצב
בו אתה כותב על רגעי הקצב
איך הכל זרם, והכל היה נפלא
איך מצאת אותה והיית בשמיים
והסתכלת על הים ולא ראית את המים
ופתאום נפלת חזרה לאדמה
ראית את הכל עובר כל כך מהר
והאדמה מתקרבת והרצון לכתוב גובר
והמצב מתדרדר מרגע לרגע
והפחד גובר כל שנייה שעוברת
ואתה כותב וכותב על מצבך העגום
וכמה שרע וכמה שאתה סתום
וכמה הכל יכל להיות יותר טוב
כמה היית שם והיית כל כך קרוב
ואז איבדת הכל ונפלת חזרה וחזרת לכאוב.
אבל תתעודד עכשיו יש לך על מה לכתוב. |
