נופי פרפר / איש שלי |
אבל תרופה לא הייתה בנמצא,
אז הוא חיבק אותך בחום, מסביבך התעטף,
ולחש, "את עבודתו, כבר מיצה".
ראיתי שאתה אט אט נעלם,
מחיתי דמעה חרישית,
קולך נמוג והפך לדממה,
איבדתי אב בשנית.
לב בתולי חדל מלפעום,
מאותו רגע אני לא שוכחת,
אלוהים לנצח ייטול,
רק נפש כזאת משובחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|