מועמד: (נכנס לחדר) שלום, כאן זה ועדת הקבלה?
פקידה: (יושבת מול שולחן) נכון.
מועמד: לספינת הפיראטים אנדרומדה הצלובה שיוצאת מנמל יפו ב-
24 לחודש?
פקידה: כן.
מועמד: אני באתי לראיון עבודה.
פקידה: איזה משרה?
מועמד: 65, אני התקשרתי קודם, שמי חנן רוזנצוויג.
פקידה: כן, אני רואה, אתה באמת רשום, שב, אני אמצא את הקורות
חיים ששלחת לנו ואקרא למנהל כ"א.
מועמד: תודה.
פקידה: (מצלצלת באינטרקום) קפטן הוק.
הוק: (קולו נשמע מהאינטרקום) כן.
פקידה: הגיע בחור לראיון עבודה.
הוק: אני מיד יוצא.
פקידה: אתה קראת במודעה שפרסמנו שתיבדק גם ההופעה שלך?
מועמד: כן.
פקידה: ג'ינס וחולצה עם כפתורים נראה לך לבוש נאות לפיראט?
מועמד: הבאתי בנדנה בכיס.
פקידה: אז תלבש אותה מהר לפני שקפטן הוק יגיע.
מועמד: אוקיי. (לובש את הבנדנה).
הוק: (נכנס לחדר עם רטייה ופונה לפקידה) שלום תקוה, מי יש לנו
כאן?
פקידה: חנן רוזנצוויג בן 22.
הוק: לאיזה משרה?
פקידה+מועמד: מס' 65.
הוק: אני מבין, נער סיפון. תגיד חנן, יש לך נסיון?
מועמד: כנער סיפון?
הוק: כן ובכלל בעבודות פרך, קרצוף ניקוי וכד'
מועמד: אני שוטף את חדר המדרגות בבניין שלנו.
הוק: שוטף חדרי מדרגות, אני מבין, מה בדבר עבודה בתנאי לחץ?
מועמד: אה, למה בדיוק הכוונה?
הוק: נגיד שהגברת מועד הבית גוערת בך וצועקת עליך שאתה שוטף
את המדרגות לאט מידי. איך אתה מגיב? אתה קופא ונכנס להלם? אתה
מנקה יותר מהר? מה אתה עושה?
מועמד: אה (מכחכח בגרונו ועונה בקול מנומס) אני אומר לה סליחה
גברת כהן, זה לא יקרה שנית.
הוק: (באכזבה) אתה אומר לה סליחה?
מועמד: כן.
הוק: (עונה בזעם) אתה לא צועק עליה סתמי ת'פה גברת כהן או שמחר
גופתך תצוף עם הדגים?
מועמד: (נבוך) אה, לא.
הוק: (מדגים בטרוף גובר) ואז קופץ עליה כשביד אחת אתה שומר
על הכיס ששאר הפיראטים הנבלות לא יכייסו אותך וביד שניה אתה
קורע לה את הבגדים עם האנקול.
מועמד: (מתנצל) אין לי אנקול.
הוק: (רועם) אין לך אנקול?
מועמד: לא.
הוק: (צועק) אנחנו בפרוש בקשנו אנקול! (פונה במתיקות לפקידה)
תקוה, אנחנו בקשנו במודעה אנקול?
פקידה: כתבנו עדיפות לאנקול.
הוק: (באכזבה) עדיפות לאנקול. טוב חבוב מה אני אגיד לך, יש לך
מזל, אני אעלים עין בינתיים (מגרד את הרטייה).
מועמד: אפשר לשאול על התנאים?
הוק: תאים? אתה חושב שבתור נער סיפון עלוב אתה ישן בתא? זו
אנדרומדה הצלובה ולא ספינת האהבה.
מועמד: מה אם שאר תנאי העבודה, הפסקות למשל?
הוק: בעיקרון אין הפסקות, אבל אנחנו גמישים (בחיוך מבין) סה"כ
אף אחד לא יכול באמת לקרצף ללא הפסקה. מתישהו יקשרו אותך לתורן
ויצליפו בך (מסביר כמגלה סוד) ואז כל השעות שאתה חסר הכרה זה
על חשבוננו.
מועמד: כמה המשכורת?
הוק: אם בתום ההפלגה תישאר בחיים תבוא אלי נארגן לך משהו.
מרוצה? יפה בחורצ'יק אתה נראה לי מתאים, אז שים לב, אתה עכשיו
הולך מפה למחסן, תקוה תתן לך טופס, ואתה הולך חותם שם על שפם,
תוכי, אנקול ורגל מעץ ולומד לעשות "שוויפט קלוק" (הוק שורק
ומכניס אצבע לפה כמו בשיר של גבי ברלין עם קברניט לו "שוויפט
קלוק" רגל מעץ") עד שאתה חוזר.
המועמד לוקח נייר ויוצא. הוק שר בפונדק קטן ... מחבק את תקוה
שמצטרפת לשיר ושניהם יוצאים.
נכתב ב - 1997 |
