נענע גולדברט / לשחק למוות |
מוטלת על הרצפה הקרה,
עם בקבוק הכלור בידה.
כך הייתה הנערה,
זו שהייתה כה יקרה-
לכל מי שידע אותה,
וזכר והכיר אותה.
"עדינה", כך היו מספרים.
ו"אוהבת חיים", כך היו ממשיכים.
צחוק קלוש וסרקסטי נשמע ברקע.
דבריה מקבלים אור חדש לפתע,
אור שונה,
אפלולי וקודר.
האם ציניות הייתה זו?
או שמא הצגה טובה?
מסתבר שאפשר לשחק את החיים שלך למוות...
כל דבריה שלא היו במשחק,
נחקקו באבן המצבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|