ילד של זכוכית
כל כך יפה ועדין
כל כך נוצץ ומבריק
כל כך מושך בברק שלו
כל כך מושלם
ועם זאת...
כל כך שביר
כל כך רגיש
נגיעה אחת רכה
מעט יותר מהרגיל
והוא נשבר
רסיסיו הנוצצים מתפזרים על הרצפה
ואף אחד כבר לא יוכל
להרכיבו בחזרה
אז למה דווקא אני,
למה דווקא אני צריכה להתאהב
בילד זכוכית?
אני יודעת, אני יודעת ששברתי אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.