וונדי: מוסיקת פסנתר. עצים ושיחים בכל מקום. בתוך הג'ונגל יש
פינה של חדר מאבן. שבת בצהרים. חושך. השמש עולה. ילד יושב
בפינת החדר. לא משנה איך קוראים לו. את הפנים שלו אי אפשר
לראות. בא ילד גדול שאת הפרצוף שלו אי אפשר לראות ושואל את
הילד:
גדול: ג'ון, מה קרה?
ילד: אני רוצה לחזור הביתה.
גדול: לא טוב לך פה אתנו. ידעתי. מה לא בסדר?
ילד: זאת וונדי. שהיא מספרת על ההורים שלנו אני רוצה לחזור
הביתה.
גדול: למה לך? כל מה שאתה צריך נמצא כאן. בבית אתה יכול לעוף?
ילד: לא.
גדול: בבית אתה יכול לאכול שוקולד עד שתתפוצץ?
ילד: לא.
גדול: בבית יש לך אותי?
ילד: אהה...
גדול: לא. אז אתה לא עוזב.
ילד: לא פיטר. אני עוזב. אני חוזר הביתה עם וונדי ומייקל.
גדול: אני לא מציע לך לחזור הביתה.
ילד: למה לא?
גדול: כי כשהייתי קטן סיפרו לי סיפור. היה היה פעם ילד קטן.
פיטר לקח אותו לארץ הילדים האבודים למרות שלא רצה, ושהילד רצה
לחזור הביתה, בדרך חזרה טרפה אותו מפלצת בגלל שהוא לא ענה נכון
על החידה. מה אתה אומר, ג'ון? עדיין רוצה לחזור?
ילד: טוב, אולי אני אשאר עוד קצת...
וונדי: ילד גדול הולך וילד קטן לא זז. שינויים בזמן ובאוויר.
עבר הרבה הרבה. ילד קטן שוכב בצד באותו המקום וליד גדול נכנס
לבמה ושואל ילד:
גדול: ג'ון, שוב פעם אתה? מה קרה?
ילד: אני רוצה לחזור הביתה.
גדול: בוא נעבור על זה עוד פעם. בבית אתה יכול לעוף?
ילד: לא.
גדול: בבית אתה יכול לאכול שוקולד עד שתתפוצץ?
ילד: פיטר די
גדול: בבית יש לך אותי?
ילד: פיטר די! מספיק כבר! תפסיק! תעזוב אותי בשקט!
גדול: לא. אז אתה לא עוזב.
ילד: אתה צודק פיטר. אני עוזב.
גדול: אני לא מציע לך לחזור הביתה.
ילד: לא מעניין אותי מה אתה מציע, אני הולך.
גדול: כי כשהייתי קטן סיפרו לי סיפור. היה היה פעם ילד
קטן(עושה תנועות שפתיים שמדבר אך אין קול) פיטר לקח אותו
(תנועות שפתיים) רצה לחזור הביתה (תנועות שפתיים) טרפה אותו
מפלצת (תנועות שפתיים) החידה. מה אתה אומר, ג'ון? עדיין רוצה
לחזור?
ילד: שלום פיטר, תודה על הכל, אני הולך.
גדול: אתה לא הולך לשום מקום (אוחז בידו).
ילד: פיטר, עזוב אותי, תן לי ללכת!
גדול: ג'ון, אני לא נותן לך ללכת זה מסוכן! (נאבקים)
ילד: לא אכפת לי, אני הולך. (נאבקים)
גדול: לא אתה לא. (נאבקים)
ילד: פיטר שלום! (משתחרר)
וונדי: ילד רץ. אור מסוכן עליו. פונה לכל הכיוונים. רץ, רץ,
רץ, רץ..... רץ.... רץ... רץ.. רץ. מגיע לפינת מקום. הולך
בשביל. ילד גדול נכנס ועומד בדרך היחידה שקובע האור של הילד
הקטן. ילד קטן מתפלא:
ילד: פיטר מה אתה עושה פה?
גדול: ענה לי על חידה זו ,נערי: בלכתי אני צועד והחיים
מתקדמים, בעוצרי הכל פוסק ואין אלוהים, ולך אין אותי בכדי
לחיות?
ילד: מה? מה אתה רוצה ממני? תתרחק!
גדול: תשובתך עברה.
ילד: מה?
התשובה היא זמן. ולך אין יותר ממנו!
וונדי: חושך. נשמעת צרחה חזקה וגבוהה עד שגם האמיץ באדם יאחז
בכיסאו. עצים ושיחים בכל מקום. בתוך הג'ונגל יש פינה של חדר
מאבן. שבת בצהרים. חושך. השמש עולה. ילד יושב בפינת החדר. לא
משנה איך קוראים לו. את הפנים שלו אי אפשר לראות. בא ילד גדול
שאת הפרצוף שלו אי אפשר לראות ושואל את הילד: (ג'ון יושב בפינת
החדר קשור בשלשלאות ברזל חזקות עם מנעולים וחבלים ופיו חסום)
גדול: ג'ון, מה קרה? אתה רוצה לחזור הביתה? לא טוב לך פה אתנו.
ידעתי. מה לא בסדר? הרי כל מה שאתה צריך נמצא כאן. בבית אתה
יכול לעוף? בבית אתה יכול לאכול שוקולד עד שתתפוצץ? בבית יש לך
אותי? לא. אז אתה נשאר? יופי אני שמח. נתראה בארוחת ערב, אני
חייב לעוף!
(ילד מנסה לצרוח דרך מחסום הפה וצרחתו מתעמעמת. חושך. מוסיקת
פסנתר).