והתקופה היא תקופה של טירוף. המהפכה מתקרבת.
אפשר פשוט להרגיש את האנרגיות בכל מקום.
אתה יכול להדליק ניצוצות מתי שרק תרצה.
אני מסתובב ברחובות, בין האנשים, שמלחשים תפילות, מייחלים
למשיח, לגאולה, לא משנה למה, רק למשהו שיבוא ויציל אותם,
כי כבר מאוחר מדי בשביל להציל את עצמך.
עומדים מול קברים פתוחים, מבכים את יומם ההולך וקרב.
השמש כבר באמצע היקום. האורות מתחלפים. הרוחות מתחזקות.
אני מרגיש שאני חייב לעזוב. אני יודע את זה. אבל לאן אלך,
לאן?
אנשים מביטים בי. ואני בהם.
אני מחייך, והם לא. אבל לא אכפת לי.
בגלל שאני יודע משהו שהם לא יודעים.
שאין לנו עוד הרבה זמן.
תמונות של אנשים עוברות לי בראש.
חייב להיפרד. חייב להיזכר.
לפני שהכל מתחיל אני רוצה להגיד לך את האמת.
בפעם העשירית שהמזכירה שלך ענתה, הבנתי שמשהו פה לא בסדר.
ובפעם ההיא שהתקשרתי, שאבא שלך ענה לי, הבנתי שמשהו פה ממש לא
בסדר.
למה לא חיכית לי? שאבוא להציל אותך..
עוד כמה דקות והייתי בא... באמת.
11 כדורים, ועוד הרבה נוזלים שמריחים כמו וודקה, זה מה שהרופא
אמר שהוציאו ממך. נראה לי שהייתה שם גם הרבה עצבות, אבל לזה לא
נראה לי שהרופאים שמו לב.
במכתב שהשארת לי כתבת שהיית רוצה לשבור לי את הלב,
שאני אדמם על השטיח החדש של אחותי.
אבל אני לא חושב שזה כבר יקרה, וגם לא נראה לי שאחותי
תאהב את זה.
אבל כלום כבר לא משנה. כי את כבר לא פה. וגם אני עוד מעט לא
אהיה.
ובעצם כולנו.
אורז תיק קטן, רק קצת אוכל ,דיסקמן ו wish you were here, של
פינק פלויד. אני חושב שזאת יצירה שמאוד מתאימה לסיום.
מעל ההרים, ומתחת לעננים. לשם הגעתי.
לראות את כל הארץ נפרשת לפני, כאילו רוצה לשיר לי שיר אחד
אחרון.
לוחץ על ה - play, ורואה איך השמיים לאט לאט נפתחים..
קולות של מלאכים, וגיטרות של השטן, זה הדבר היחיד שאני שומע.
הכל מתערבב כל כך מהר, ועכשיו החור בשמיים כבר עצום.
איך הייתי רוצה שתהיי פה איתי, יותר מכל דבר אחר ביקום.
אנחנו שתי נשמות אבודות, שוחות בתוך אקווריום.
ומוצאים בסוף את אותם הפחדים.
אבל את כבר בעולם הבא. ועוד מעט גם אני אהיה.
אולי שם תזכי לשבור לי את הלב..
"Every living Creature on this planet Dies alone..."
(Donnie Darko)
ותודה לנושאי המגבעת ופינק פלויד על ההשראה. |