רכבות גורמות לי להרגיש כמו בסרט
ערפל
ניצבע בשחור בלבן
סאונד מיושן, קימטוטים בצדדים
אתה מחכה על רציף
כולך צבעוני
חיבוק.
אתה אי של חום
קילומטר משם
היא הייתה עייפה
זה היה יום קשה ועמדו לה דמעות
בעינים היא לא התכוונה רק חיכתה
להגיע הביתה לחלוץ נעליים
כשלא שמה לב לתמרור
לצפות איתך בסרט זה שייט גונדולה
על נהר חוצה יקומים עצבעותיך
על עורפי
שפתיים
ולי אין ספק
שווילו יציל את הנסיכה
זה כבר
יותר מדי ימים
ילדים פלסטינאים
מורטים נוצות מציפורים
מוצב מסריח. לילה
החברה מתכרבלת
בין כפלי הקו
הירוק שעתיים
שינה אולי
שלוש וסיור. בדיוק חשב
להתכרבל בין קפליה
כששמע רשרוש מבין השיחים שעל ראש
הגבעה
תודה לך
ולעולם תודה
עולם חכם שלא וויתר לי
לא נתן לי טעויות
שביקשתי במקומך
(זהירות: בנאלי)
מי אתה?
איך זה שאתה כל כך נכון?
לא חשבתי שאפגוש אותך.
כל מה שלמדתי
היה אבנים צהובות
בדרך אליך
השיעור היפה ביותר
תחילה
וסוף
כשהוליכו את הגוף שנותר ממנה
אל הקבר שלו
התנגן ברקע
שיר רך, האחרון
מהדיסק השלישי של רדיוהד
כמו שקראו ביומנים שלה שהיא ביקשה
עמדתי ממרחק
הבטתי בה,
סדרת בליטות גוף אשה
תחת סדין.
וחשבתי לעצמי
עד כמה סימפוניה יפיפיה ומורכבת
של שומן
היתה מתארת אותה טוב יותר.
השקיעה היתה כל כך
יפה, לעזאזל.
גם כשרע אתך זה טוב
וכשטוב כל כך טוב
עד שאני
מתפקעת מצחוק
מרוב אושר |