את המחזה הזה כתבתי לאחר שקראתי את המחזה "מדיאה" של אוריפידוס
והתאכזבתי קשות בשל אי הצגת העובדות כראוי.
לא מראים באמת מי הייתה מדיאה ולמה ואיך הצילה את יאסון
ובאובדנו
היא איבדה בעצם את כל מה שהיה לה בחיים הקצרים שלה
התבססתי על מקורות מיתולוגיים כדי ליצור את השושולות ואת
מה שבאמת קרה, מן הלידה של מדיאה ועד מותה הטראגי
מקווה שתהנו
מדיאה מרין
המקום: ארמון כולכיס
הזמן: הולדת מדיאה
דמויות:
אידיאה
פריקסוס
מדיאה
יאסון
כוהנת גדולה
כוהנת משנה
אספריטוס
אאיטיס
משרתים
מיילדת
מערכה ראשונה תמונה ראשונה
אידיאה: הכאב גדול מנשוא. הינני רואה זו בעניי רוחי, זו תהיה
בת.
בת שלא אזכה לראות גדלה מתפתחת ונעשת יפה כמו סבתא האלה...
פריקסוס: אל תדברי שטויות בטח שאת תזכי לראות אותה! תוך מספר
שעות את תלדי את הבת היפה שלך שחזית בשמן על פני המים זמן כה
רב, ועתה אלך לי לעסוק בעבודת המלך, אשר בה ספוג אני עד הראש
אידיאה: מלכי, אהובי היחיד בעולם בני התמותה להתראות
זאת תהה הפעם האחרונה שתראני בחיים וכי אהיה הקוסמת החזקה
ביקום, שולטת בשמיים ובארץ ומשתווה רק לאלים ולאחותי קירקה
דבר לא ישנה היצירה של החדש זקוקה לחיי הישן חיי שלי.
מערכה ראשונה תמונה שנייה:
מיילדת: אדוני המלך: ברצוני להכריז על לידתה של ביתך היפה
אשר אידאה קראהה מדיאה, אך לצערי המלכה מתה
כוהנת משנה: זהו סימן אדוני המלך! כאשר האם מתה בלידה
העולל מקבל את כישוריה
פריקסוס: על מה את ממליצה כוהנת?
כוהנת משנה: בוודאי ארמון המלך אינו מקום לילדה קנה בעל כוחות
כשלה, תן לנו לקחת למקדש סבתה, הקטה, מלכת הצמתים והכישוף,
ונקנה לילדתך את סודות היקום ואת החינוך היאה לקוסמת גדולה
כאימה אידיאה ורק כאשר תעבור הכשרתה, נספר לה על מעמדה
המלכותי, אחרת תתעצל בלימודיה. האם אתה מסכים הוד מעלתך?
פריקסוס: הינני מסכים בזאת: וגם אתרום סכום זהב גדול למקדש
הזהב בצפון כולכיס ואת הכוהנת קחי אותה ואת מינקתה אל המקדש
וזכרי אל נא גלי לה את מעמדה המלכותי עד סוף 18 שנות לימודיה!
כוהנת משנה: כן הוד מלכותך המלך הגדול והנערץ פריקסוס
מערכה ראשונה תמונה שלישית:
הכוהנת הגדולה: מדיאה! זיכרי לזקוף את גבך! ואל תתעצלי
תמשיכי ללחוש מעל הקדרה עד אשר השיקוי יהא מוכן!
מדיאה האם את מקשיבה לי?
מדיאה: וגם אם גבי ישבר אלך זקופה, ואת השיקוי הזה רקחתי
עשרות פעמים השבוע ואת עצמך מסוגלת לרקחו!
מה לך כוהנת? מדוע הינך מגזימה ברקיחת שיקוי הריפוי?
הכוהנת הגדולה: ( נאנחת ) או מדיאה, מדיאה את כבר 18 שנה
לומדת במקדש הזהב של הקטה, ואינך שאלת אף פעם, מי היא אימך?
מהוא מוצאך ומנייך הכוחות אשר אפילו בגילי הרב לא הצלחתי
להשיג?
אינך מתבוננת אל תוך עצמך מידאה? אינך תוהה?
מדיאה: דימיתי לי בנפשי שאחת הכפריות השאירה אותי על מפתן
המקדש וכי כוחי הרב ניתן לי בחסד הקטה...
הכוהנת הגדולה: מדיאה, הגיע הזמן שתגלי את מוצאך, אך לא לפני
שאתן לך את המתנה הכי גדולה שביכולתי לתת
הכוהנת נותנת מפתח גדול למדיאה
מדיאה: הכוהנת! זה לא יתכן! זהו מפתח לספריית הסוד של הקטה
האלה הקדושה מכול! הזקנה האם והילדה!
הכוהנת הגדולה: אכן מדיאה, והרי מוצאך: את היא מדיאה ביתה של
אידאה וביתה של פריקסוס, נסיכת כולכיס. זהו זה אמרתי לך
ובעוד יום כירכרת מלכות כולכיס תבוא לאספך לארמון המלך
שם תהיה נסיכה ותוכלי ללבוש קטיפה ומשי במקום כותנה
גסה עבור כאפתן כהונה משומש
מדיאה: אין בפי מילים. אבל אני חוששת שברגע שאלך לארמון...
הכוהנת: לא תוכלי לחזור. מדיאה זהו גורלך. שאי את ראשך בכבוד
והראי לעולם את נפלאות כוחה של אימך ושל החינוך במקדש הזה
בעוד אנו מדברים יש תיבה שקיבלת מהארמון ו30 סופרים מעתיקים
כל ספר וספר בסיפריית הסוד של הקטה
הכוהנת: מדיאה לכי לחדרך, ומה שלא יהיה סימכי על עצמך בלבד
מדיאה: כן גבירתי
מערכה ראשונה תמונה שלישית
החדרון הקטן של מדיאה
מדיאה: והרי התיבה!
מגולפת בסמלי הממלכה
שני גריפינים כסופים על רקע כתום
כהה, כתום ככורכום
תיבה נאה מאוד החפץ הכי נאה שהיה ברשותי מעולם
בין ערב מכוהנת עלובה לנסיכה ואולי גם מלכה
בחסד האלים כמובן
ועתה נראה מה יש בתוך התיבה
הא! שימלת קטיפה בצבע הלילך!
כמו של האצילות בדיוק שצפיתי בהן זובחות להקטה
וזו אף עדינה יותר רקומה פנינים לבנות
זוהרת באור הירח העדין הנכנס לחדרי
זוהיא אחת
והנה כתר עשוי אבן שוהם שלמה מגולפת בסמלי הממלכה
3 מפתחות היקום של הלידה המוות והלידה מחדש
משובצת בפנינה שחורה גדולה כביצת יונה או אף שחף!
אינני יכולה לאמוד את גודל הפנינה במדוייק
אבל שמעתי שיחה שמחיר הפנינים האמירו
וזאת כנראה הגדולה והמושלמת מכולן!
וישנת בתבה עוד מחרוזת פנינם שחורות
3 טבעות : אמרלד שוהם ואחלמה
וגם קלף יפה עם כתב ארוך ומסולסל,
אולי זה של אבי! במכתב כתוב:
זה היה של אימך...
כנראה שבגלל זאת על הכתר חרוטים סמלי הקטה.
ועתה אחכה.. רק עוד יום רק עוד יום...
מעניין איך יגיבו כוהנות המקדש כאשר אלבש
שמלה זו בטקסי השקיעה ואענוד את התכשיטים בנוסף...
ועד מחרתיים אחכה....
מערכה שנייה תמונה ראשונה:
משרת: גברתי, גברתי הוד מעלתך! עורי נא!
המרכב כבר הגיע ואביך ואחיך מצפים לך בקוצר רוח בולט!
מדיאה: יש לי אח? היתכן? הוא לא הוזכר על ידי הכוהנת הגדולה!
משרת: אין פנאי לשאלות: אני מניח שקיבלת את השימלה הכתר
שאר חפצי מלוכתך הלא כן?
מדיאה: אכן כן והם מקסימים..
המשרת: אנא ליבשי אותם
מדיאה: אעשה זאת מיד רק צא מחדרי תחילה
המשרת משתחווה ויוצא מדיאה מתלבשת מאחורי פרגוד
מדיאה: הינני מוכנה אתה רשאי להכנס!
המשרת: המרכבה מוכנה גברתי!
מערכה שנייה תמונה שנייה:
ארמון פריקסוס:
מדיאה נכנסת לאולם הגדול
פריקסוס: מדיאה מדיאה! או כמה הינך דומה לאימך!
אותם עניים ירוקות חודרות אך שיערך דומה לשלי!
משוש תבל שכמותך אני בצער שלחתי אותך לחינוך במקדש
ואני לא מוכר לך כאב... אך נוכל להתקשר ביחד ולעבוד על יחסינו
ואני מקווה שתמצאי יום אחד עוז בליבך לסלוח לי
מדיאה: תן לי זמן להכירך ואת סביבתי החדשה למרות שיש לי המון
כעס יש לי המון שימחה והמון סקרנות...
פריקסוס: או בור שכמוני! לא הכרתי לך את אחיך הגדול! אספריטוס
הנסיך ויורש כתר המלוכה אשר לא קיבל את כוחות אימו, אך גדול
בצבא ובמלחמה למרות חזותו החולנית...
אספריטוס: הינני אספריטוס
ואני זוכר את אימך הדומה לך מאוד ואני ללא מילים
זכיתי תוך יום באחות... אך די עם דיבורי! אראה לך את נכסייך
ואת חדרך וגם את גן הצמחים הנדירים ומכושפים שירשת מאמיך
והרי כל חפציה
מדיאה מרימה עלי ומכתש ומסתכלת על אספריטוס
מדיאה: אני דימיתי לעצמי שכל חיי אאלץ להשתמש
בעלי נחושת מעוקם והרי לפני מולי בידי כלי בהט
ושיש יקר ... ועתה אחי היקר הגיע הזמן שנטפל במחלתך
אקח לי מעט לענת השדה ופקעת סחלב ארגמני...
ומייד לאחר נטילת השיקוי תחוש הקלה..
אספריטוס: תודה אחות, לעד אודה לך כי חיילים אינם ששים
ללכת אחר גנרל חולה וחלוש למראה...
מערכה שניה תמונה שלישית:
פריקסוס: לאחר שלמדת את גינוני המלכות
ועזרת לאחיך ולי הגיע הזמן שאפקיד ביידיך
את נכסי הגדול ביותר, אימך הייתה השומרת שלו.
דורות החביאו אותו מזעם אפולו
כנסיכת כולכיס עליך לשמור על חפץ יקר מציאות
גיזת הזהב.
מלכים חיפשו אחריה, ארצות נכבשו בגללה
אנשים נרצחו רק בגלל כוחותיה
זוהי גיזה מצמר כבשי אפולו
ועליה תשמרי
מדיאה: לכבוד הוא לי לשמור את הנכס של המדינה אבי.
אך בפי בשורה מצערת מאוד, נער יפה פנים טוב מראה
ראיתי, בחזיוני. (שיטה אשר למדתי במקדש לחיזוי הגורל
כזכור לך)... הוא בא עם אומץ רב וגורלו היא גיזת הזהב
פריקסוס: מהרי והכני את ההגנה הדרושה...
אני בטוח שתשתמשי בכשפייך לכך
מדיאה: כן אדוני... אני ממליצה שתשלח את בינך
מצביעך והוא יתקוף את הפולש ואולי אף יצליח להרחיקו!
פריקסוס: מידאה חכמתך היא מעבר לגילך..
מערכה שלישית תמונה ראשונה
בגן הצמחים של מדיאה:
אספריטוס: הכיצד לא חזית? הכיצד לא ראית
את סילעי המוות שמתנגשים? בקושי שרדתי
זאת ואילולי יאסון הצעיר והנחפז לא היה מצילני
הייתי כבר בחיק האלים
מדיאה בכעס: האינך חושב שאילו יכולתי לראות
לא הייתי מזהירה אותך? האם אתה עד כדי כך
בור? שאני ארצה ברעתך?
ועתה הינך בחיים בעוד יאסון בכלא מחכה למשפטו
על ניסיון הגניבה שלו
מערכה שלישית תמונה שנייה
באולם המלך
מדיאה מקשיבה לדבריו של יאסון מאחורי שטיח
המכסה על פתח סודי לחדרה
פריקסוס: את יאסון מאייוקלס הלא כן?
יאסון: כן אדוני
פריקסוס: ולשם מה תחפוץ בגז הזהב?
יאסון: זוהי הדרך היחידה בה אוכל להחזיר
את תארי כמלך החוקי על ממלכתי
פריקסוס: רק אחת תעשה לך משפט צדק!
הביאו את מדיאה!
משרתים יוצאים לחדרה
מדיאה יוצאת מאחורי הווילון
מדיאה: אין צורך בכך הינני כאן
השאירני אדוני לבד עם יאסון לכמה רגעים
כדי שאוכל לשפוט את אופיו כראוי וכך לחרוץ את דינו
פריקסוס: אכן כן נסיכה!
פריקסוס עוזב את האולם
יאסון: איזה מין יצור את? אגדה דימיון?
יופי שכזה לא תארתי לעצמי! פני חן חלקות
כאור ירח מלא
עניים רושפות כאזמרגד
וחכמת היקום
האם יתכן שזו המכשפה אשר סופר עליה כה רבות
בארצי אגדה? כמושיעת עמה ממוות בבצורת?
כרוכבת על מרכבת דרקוני המים כנכנדתה
של הקטה אלת הכישוף?
מדיאה: מן הרגע בו ראיתי אותך בחזוני
אתה הוא הראוי לגיזת הזהב ולידי
יאסון: כן? היופי הזה הינו שלי?
אני המאושר באדם
מדיאה: אך תחילה אתן לך זאת
מעבירה לו בקבקון
יאסון:מה זאת?
מדיאה: משוך זאת על גופך לפני גזר העונש
זהו שמן מן הכורכום הקווקואזי הוא יגן עליך מפני האש
יאסון: אש? מה...
פריקסוס נכנס,מדיאה מזדקפת,יאסון כורע לפניה בהכנעה
פריקסוס: מה החלטת נסיכה?
מדיאה: עונשו יהיה כמטלה. אתן לו מטלה קשה עד מאוד
בילתי אפשרית לאדם ולשד אך אם יעבריה בהצלחה
נדע שהאלים לצידו ואז לא לך ולא לי יהיה יד בעיניין
יאסון נסיך איוקלס לך אתן דין זה: עליך להלחם בשור
הקורניתי ולזרוע את שדות מארס בשניי דרקונים
למטלה זו תינתן לך רק חרב וקסדה.
מדיאה: האם אתה מסופק בזאת פריקסוס?
פריקסוס: את זהרך המלכותי לא יעמדו מילים
עשית עבודה מוצלחת כאימך לפנייך.
מערכה שלישית תמונה שלישית
אספריטוס: מה עשית היודעת את?
יאסון ניצח את השור וגם את הדרקונים
היית צריכה לגזור עליו מוות! אבינו
יומת בשל אובדן הגיזה ולכן אשלח את צבאי לחסל את יאסון!
מדיאה: לא! שלא תעז האלים שמרו עליו הגיזה שייכת לו
( שולפת סכין מעוקלת )
על תכריח אותי להשתמש בזאת!
אספירטוס: אני חייב למען אבינו
המשמר המלכותי!
מדיאה תוקעת את הסיכין בצידו
אספריטוס: הרגת אותי ... עבור בוגד
מדיאה: אוהבת אני אותו
אספריטוס מת, מדיאה רצה ולוקחת את יאסון עימה
מערכה רביעית תמונה ראשונה:
מערה אפלה בים
מדיאה: הגענו למחוז חפצנו
כאן נמצאת הגיזה
מהר הכנס לפני שאבי יבין מה קרה וישלח את המשמר
שימצא אותנו! האם צוותך מוכן להפלגה?
יאסון:אכן אהובתי
הנה הגיזה
דרקון יוצא מולם
מדיאה אמפטסיום לוורטה
הדרקון נעלם
מדיאה: הינה הפרס שלך הגיזה
ועתה נלך! נעזוב את כולכיס
יאסון אוחז בידה ומוביל אותה אל הספינה שלו
מערכה רביעית תמונה שניה
ארמון איוקלס
יאסון: אהובתי מדיאה נתת לי שני ילדים יפים
ובאושר נחייה כאן את ימינו
אך לאחר שנדיח את איאטיס הצורר
אכן יאסון ולי יש תוכנית לכך:
חכה לי פה ואלך לארמון המלך והחבא לידי
אתן לך את המלוכה
יאסון: אעדיף להלחם על המלוכה כמו הגבר שאני!
מדיאה: יאסון חשוב בהגיון ככה לא יהיו נפגעים אנא תן לי
יאסון: אסווה עצמי ואהיה ליצידך בזמן התוכנית כי לא אוכל
לחשוב חיי בלעדייך
מערכה רביעית תמונה שלישית:
אאייטיס: יאסון! הגיזה שתתן לי חיי אלמוות
היכן היא
יאסון : הנה היא
נותן לו את הגיזה
ואאיטיס: ובכן שפל הנה מלכותכך!
מלך בתי הכלא! השליכוהו לצינק!
אאיטיס: מי הוא הבא להוועץ ולהשפט?
מזכיר המלך: מדיאה אדוני נסיכת כולכיס?
אאיטיס: המכשפה הדגולה והידועה?
בטח חולת רוח הבאה להשפט
מדיאה: הנני מדיאה ביצה של אידיאה וביתה של פריקסוס
אאיטיס: הוכחי!
למדיאה לפי האגדה כוחות ריפוי מדהימים
רפאי את הנכה הזה שבה להשפט! שיצמיח בשר
ועצם על לרליו
מדיאה מוציאה שקיק עם אבקה ושופכת על רגלי הנכה
מדיאה: נקורס ורנוסוס
ואז הנכה קם על רגליו החדשות
אאיטיס: אם את מדיאה אז אנא גלי לי, מדוע כוח הגיזה
אינו עובד עלי? אינני צעיר שוב
ולא בן אלמוות
מדיאה: אני היא שומרת הגיזה ורק דרך דמי
תקבל כוחותיה
מדיאה פותחת בקבוק קטן ושופכת את תוכנו לבריכה במקדש
מדיאה: טבול במיים אלו וגם את כל משרתיך וטבול והם יהו משרתיך
לנצח
כל האולם נכנס למים
מדיאה: ועתה תמות המים יבלעוך ואת כל אצילך!
וכול הפמליה טובעת במים
מערכה רביעית תמונה ראשונה
יאסון: הצלת אותי ואת כל ממלכת איוקלס
ועל כך אהיה בר תודה לנצח
אבל...
מדיאה: אבל מה?
יאסון: התאהבת בנסיכת קורינת
אני אתן לך ווילה ליד חוף הים
אך לא אתחתן עימך אלא
עימה. ואם לא תוכלי לקבל גורל
זה אגלה אותך
מדיאה נזעמת עוזבת את הארמון
היא יושבת על שפת הים בווילתה
רוקמת שימלת משי יפה
מדיאה: נקמה... נקמה נמסיס הקשיבו לי
הכול נתתי והכול איבדתי
על נותרה רק נקמה מתוקה מרירה
אמרח על שימלת משי זו את תמצית האש בעצמה
וזה יהיה מוות מושלם עבור יאסון לצפות!
ילדי:
ילד1: כן אימא!
ילד 2 : יש לך משחק חדש עבורינו?
כן יקירי קח את התבה הזו שחרוט עליה סמל כולכיס שקיבלתי כילדה
לראשונה
וקח אותה לאישה החדשה של אביכם
ילדים ביחד: כן אימא
נסיכת קורינת: ילדים יפים הבאתם לי משהו?
ילד 1 : כן מתנה ממדיאה אימנו!
ילד 2: יש לך ממתקים עבורינו?
נסיכת קורינת: כן הנה קחו ושאו תודה לאימכם
הילדים יוצאים מן הארמון ואז נשמעות זעקות שבר
ויאסון רץ אחריהם ותופס אותם באכזריות בגופם ורץ לווילה של
מדיאה
יאסון: רצחת את אהבתי ועתה אהרוג אותך מכשפה!
אך את ילדיך קודם! דבר שאהבת מכול!
מידאה תופסת את הילדים שלה
ומטילה לחש
מדיאה: אתה אין לך מה להרוג הם מתים
ואני הכנתי את מרכבת הכוכבים שבה אעוף בשמיים
יאסון: היי שלום מכשפה משוקצת עקרה מחיים
דבר לא השגת בחייך חוץ מן המוות
מדיאה עפה מעל האוקיינוס
מדיאה: ראו האוקיינוס נוצץ בשלל צבעים ככוכב השחר העולה
אך זמני עבר כשקיעה אשתקד אני טמאה מידי עבור מיקדש הקטה
דבר לא נותר ממלכות כולכיס עבורי
אהובי מתעב אותי וילדי מתים
מדיאה מוציאה את הסכין המעוקלת
דבר לא נותר:
כל אהובי האמיתיים בעולם המתים
ואת הפיגיון טבלתי ברעל
אימא סבתא אבא ואח
אני חוזרת אליכם
סכין זה טבול בארס נחש הים העתיק
סריטה אחת ואני מתה. אגמע את הארס לתוך גופי כנקטר המהול
בדבש
היו שלום
-סוף- |
