|
Sometimes your sanity drives me mad
Constant equilibrium
Cracking into my existence
I am a stranger to myself
Each time you cross the third line
Into my soul
The minute features of your face
Molest my lunacy
Each movement disturbs
Emphasizing how real you are
And I want you to be a fantasy
My perfectly painted dream reality
Again you walk in the halls of my being
Not capable of quite fitting into the little boxes
I made especially for you
Will you ever? Will someone ever?
Do I want you to?
I am a witch
Manipulating, playing with the rules
You created for your own safety
I will slowly and ferociously slide
Between them
Sometimes I will hurt
Sometimes I will caress
I will break and reconstruct
Each of your axioms
But at the end they will be there
Surviving with love the fires
Of my insides
The fires that consume and revive you
I am a phoenix
Your silence eats me alive
Your silence shelters my existence
Sometimes your sanity drives me mad. |
|
עצוב, תשמעי,
אין מה לעשות.
יש לזה ריח של
דגים מסריחים
וזה מה שעושה
אותך אישה.
ורדה רזיאל
ז'קונט מייעצת
לנערה מתבגרת
לחיות בשלום עם
הווסת שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.