רסיסים של אור חוצים את חלל החדר,
פוגעים בקיר,
וחוזרים.
ואני מסתובב לי במרכז,
במין עיגול קסום,
עשוי בוהק תמידי,
אור נוגה.
וידי פרוסות לצדדים,
מחייך,
ואני מסתובב,
מביט על התיקרה,
והאור החם עוטף אותי,
אני מרגיש כעת ברוגע אינסופי
ברגע אמיתי וכל כך מוחשי של שלווה
אבל
רגע אחרי
אני
מתנפץ אל מציאות
נוראה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.