|
אני רוצה לקחת סכין ולתקוע לך אותה בלב
כדי שתרגיש עד כמה זה כואב
ואחרי שהסכין תהיה כבר בפנים
לסובב אותה עד חוסר אונים
למשוך לך את הלב ולחתוך מחיבוריו
ולהראות לך כמה ליבי את ליבך אהב
זה כואב כשאתה הולך וכואב כשאתה נשאר
זה לא משנה מה אעשה לך, תישאר אותו דבר
אז אני רוצה שתשכב, שם על הרצפה
ותדע שליבי את ליבך ניפה
תדמם לך בגוף ותדמע בעיניים
ואני אבכה לי בצד בינתיים
ועכשיו אתה,
תמות מפצעיך
ואני,
אתאבד אחריך |
|
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.