בתקווה שאתה קורא אז זה רק בשביל לידע אותך באיך שאני מרגישה.
משום מה שוב בא לי ללכת (אתה ודאי יודע לאן). אתה ודאי שואל את
עצמך למה? זה פשוט מאוד כי רע לי. כן, רע לי. ולמה זה? כי היו
לי שבועיים רעים במיוחד. למה לא אמרתי שום דבר? למה לא פניתי
אליך? כי אתה עסוק מדי, אין לך זמן (או שאולי אתה פשוט לא רוצה
זמן) בשבילי. אתה חושב שהכל נעלם בשבריר שניה כשאתה אומר לי
שאתה אוהב אותי? ובכן זה לא. רציתי לראות אותך בשביל לבקש ממך
סליחה על כך שהוצאתי עליך את כל התיסכולים שלי ביום שני. אבל
לא היה לי מתי. רציתי לומר לך שאני מאד רוצה להפגש איתך, לראות
אותך אפילו לשעה. אבל לא היה לי מתי.
בגלל כל אלה בא לי שוב ללכת. ולא, לא למקום הנשמות האבודות, זה
כבר לא יעזור לי. בא לי ללכת למקום רחוק יותר... אם רק הייתי
יכולה.
על הפנים שלי אין חיוך עכשיו, אין להם אפילו חשק לנסות לחייך.
אין להם סיבה.
אז כן רע לי, ואני מקווה שאתה קורא, סתם בשביל שתדע...