|
ואני תוהה...
איך זה שעולם של תקשורת
הופך לעולם כה שותק?
איך זה שדבר נעים ויפה
הפך לכל כך לא צודק?
מדוע הרוך העדנה והנועם
פינו מקומם לריחוק ולקור?
ומתי יעברו הימים ללא נוחם
ימים של עצוב ואפור?
איפה הן כל המילים שאהבתי
שהיו השראה לשירים, לחלום?
לאן נעלם לו עולם של מילים
נאלם בלי לומר - שלום |
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.