רימון שי / לבד בגן הפרחים |
כל צבע עמוק וריח מתוק.
והפרחים מושיטים ענפיהם אלי,
מרקמם כה עדין, הם מבשמים את ידי.
אך את הריח הזה, מתיקות אנושית- לא אוכל להריח- לא אוכל
להרגיש
כי בגן הקסום יש בור בלי תחתית- מקומי כאן עכשיו, מקומי לעתיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|