ס. קובריק / ואני שם |
שעת ערב
את יושבת לצידי
מביטה לא מביטה
ומחייכת פנימה
ואני שם
מסונוור מזהוב יופייך
מגלי שערייך הנשפכים
על מידרוני גופך
ומעינייך המושלמות
עשירות עומק המבע
וליבי מתמלא
כבר חודשים
ללא שום הרקה
בסמיכות התחושה
של האושר להיות איתך
כל יממה
כל עלטה
ולחוש אותך
מ
ח
ו
ב
ק
ת
ואוהבת
בתוכי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|