שמעון פיטוסי / עייפות החומר |
מזמן,
היה ירוק
באה שמש וייבשה מדשאותיו
לבדו מול השמש,
בלילה- בקור
הוא חש נמיכות קומתו.
וניתנו הסברים,
טענות.
מלמלו
נמסים השלגים
ועתה הן חם לכולם בימים
ואתה?
"מה אתה מתאונן"?!
אז למד הוא לשתוק
ההר
וסלעיו בצבצו והבריקו
כשהיה נעמד מול השמש יומיום
וינמך,
הצטמק לו כאילו---
---כאילו מאז, מעולם
ההר,
נועד לו להיות קירח
ולא לוחך הצאן מעליו
ופרחים לא יציפו ריח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|