אני רואה אותך כשאני עוצמת עיניים
אני שומעת את קולך כשמדברים אלי
כי לקחת את ליבי והוא הלך לאיבוד
הוא לא רוצה אף אחד אחר
הוא בודד כמו ברבור.

עכשיו אני חושבת על עינייך היפות
ידייך החמות מקרבות ומחבקות
כשאני חושבת עלייך אני נזכרת . . .
בחיוך המקסים שכבש את ליבי.
בבקשה תחזור כי לקחת את ליבי
וקשה לי פה כשאתה לא איתי .

מרגישה רייקנות ורצון למות
איך דבר כזה יכול היה לקרות?
איך האהבה פתאום התנפצה , נעלמה
ואני נותרתי רעבה...לך.
רעבה לחיבוק, רעבה לנשיקה
רק רוצה שוב להיות איתך .

פגועה ופצועה נותרתי על הרצפה
בוכייה כמו ילדה שלקחו ממנה את אימה
מחכה לגלות שכל זה היה חלום , מתיחה
ושבעצם אתה עדיין שלי ואני עדיין שלך...
וכשתצא נהיה שוב לזוג ולא לחוד .
ולגלות שהלב שלי פה איתך ולא הלך לאיבוד...

לסיום מלאך שלי רק שתדע:
שתמיד אני אוהבת ואוהב אותך
לנצח נצחים אני ואתה לעולמים
וכשתתעורר יום אחד ותבין מה עשית ואיך שגית
אולי כבר יהיה מאוחר , כי אני לא רואה מחר...
רוצה רק לישון ולא לקום. שינה נצחית , להפסיק לנשום.
זה המכתב האחרון , הגענו לקצה המדרון...
זהו אני קופצת! את הסבל...מוחקת!