|
הזמן כבר איבד משמעות
והיום מתוך לילה צומח
ואני משילה בגדיי, מורידה מהירות
והשקט בראשי כמו צורח
משהו בתוכי לוחש לי
קורא לי לקום ולצעוד
אך לאן, הוא אינו מגלה לי
משאירני בתהיות עלי סוד
חוסר מנוחה מצטבר
הופך אותי, ספק אפאטית ספק מתוחה
ורק בלילה הוא שוב חוזר
ומשאיר חותמו, בדמעה מלוחה. |
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.