אל תיקח ממני את האושר.
תחסוך ממני את הבדידות.
תאמר "אני רוצה".
לא "אני צריך".
תשלים, תאמין, תחיה.
אני משתדלת להבין אותך,
אז גם אתה תנסה.
אל תאמר אהבה,
תאמר מציאות.
נסה לחלום בגדול שוב,
ותיווכח
בכישלון צורם.
אל תשיר לי סרנדות.
אין אוזניי שומעות דבריי שמחה.
אני טרגית.
סיפור של סופוקלס שלא יצא לאור.
כמו אחות לאנטיגונה, אך סופי
מר משלה.
כלוב הבדידות שלי שובר מימדי כאב.
אני אתרפא
ואבוא אליך,
שלמה.
אל תיקח ממני את האושר.
השגתי רק קמצוץ ממנו.
תשקר ותגיד שיהיה טוב.
תביט בי
אני לא תעתוע
אני כאן.
הטרגדיה היוונית המושלמת שלך.
רק תחלום, תנשום, תראה.
אני משתדלת להבין אותך,
אז גם אתה תנסה.
שחרר אותי מכלוב הבדידות,
ואחלוק איתך את הקמצוץ הנותר.
אך אם תשלח בי את המציאות,
אנקום בך את כאבי המר. |