|
הילד כדור מוטח אל הקיר
לא שומע כשכולם צוחקים
הוא עשוי לו מגומי ולא חש כאב
אז אנחנו שוב מחייכים - בועטים
זה לא דם ששם הוא יורק
זה סתם צבע שהתקלף וירד
אלו לא קרעים שקרענו בבשרו
סתם גומי שרוט - שום דבר מיוחד
ממש מעצבן אותי הילד כדור
נפוח כולו עם מבט מבוהל
לרדוף אחריו זה מרדף תענוג
די מהר הוא נופל, מתפלל, מגולגל
ואני רק בן עשר וקצת
לא יודע מספיק כדי להיות אכזר
ובכל זאת חוזר הילד כדור
כל ערב הביתה
כולו מפונצ'ר |
|
|
אם את רואה את
הטקסט הזה רק
תדעי שאני אוהב
אותך,
זהו,
פשוט אוהב אותך,
ואם את לא אותי,
אז זה בסדר
ואם תתחרטי ביום
מן הימים, אני
פה!.
ממתין לך.
יגאל עמיר, מנסה
כל דרך להגיע
לאהובתו ולפרסם
את יצירותיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.