-"היי ילד" שמעתי קול רך.
-"היי" אמרתי בזמן שפתחתי את עיניי וראיתי את דנה מעלי עם
חיוך. השמש עמדה בחלון בדיוק מאחוריה והיא נראתה כמלאך עם הילה
לבנה.
-"טוב לראות אותך מחייכת קצת" אמרתי בזמן שהתמתחתי. הוצאתי
אנחת כאב. כל השרירים היו לי תפוסים מהשינה על הספה.
-"אוי אני מצטערת" היא אמרה, ומהר התיישבה מאחורי והתחילה
לעשות לי מסאג'. "לא התכוונתי לעשות לך את זה"
-"לעשות לי מה?" שאלתי בפליאה בזמן שאני מתענגת על המסאג' שהיא
עשתה במיומנות רבה.
-"כל הבלגן הזה... לבוא לך באמצע הלילה בוכה ואז לתפוס לך את
המיטה"
-"אוי נו באמת, אני לא רוצה לשמוע אף מילה עוד!"
-"טוב, אז לפחות אני אכין לנו קפה" היא באה לקום אך אני תפסתי
את ידיה והחזרתי אותן מעל לכתפי.
-"במחשבה שניה את די הפרעת את מנוחתי את יודעת, גרמת לי לישון
על הספה המ-א-ו-ד לא נוחה הזו" אמרתי בחיוך ובקול ילדותי.
-"בסדר, הבנתי את הרמז" היא צחקה והמשיכה לעסות את כתפי.
-"ברי" היא אמרה בקול חלש.
-"מממ?" אמרתי בזמן שהייתי עם הראש מוטל קדימה ועיניים עצומות
נהנת ממגע הקסם שלה.
-"אני.." היא דיברה בקול כנה, חלש, כאילו היא פחדה לדבר. היא
הפסיקה את המסאג' ונשארה עם ידיה על כתפי.
-"מה קרה?" הסתובבתי בפתאומיות אליה ועינינו נפגשו.
היא הסתכלה לתוך עיניי במבט המהפנט הזה שלה ואני מצידי הסתכלתי
במבט מבולבל.
-"אני.." היא אמרה וראשה התקרב לראשי.
לפני שהספקתי להבין מה קורה שפתיה נפגשו עם שפתי וליטפו אותן
בעדינות. היא נישקה אותי ברכות והראש שלי הפסיק לפעול. אני
ישבתי על ספה כשמאחורי החברה הכי טובה שלי מנשקת אותי. לקח לי
כמה שניות עד שעיכלתי את המחשבה הזו. ניתקתי ממנה בפתאומיות
וקפצתי מהספה.
"אנ..אני מצטערת בר אני פשוט.." שוב היא הפסיקה לדבר.
-"את פשוט מה?!" התחלתי להסתובב הלוך ושוב בסלון מבולבלת.
גלים של כעס מהולים בבלבול רב צפו בראשי וגופי -"את באה לפה
בלילה בוכה ומונעת ממני גישה לעזור לך. יום למחרת את קמה, אחרי
שנתתי לך לישון אצלי בבית מדאגה צרופה לך! ואז את קמה, מנסה
להגיד לי משפט שגם אותו את אפילו לא מצליחה לסיים אבל אני,
שרגילה לזה עוד מאתמול, יושבת פה בזמן שאת מנשקת אותי ו.. ו..
עכשיו גם אני לא יכולה לגמור משפטים!" ידעתי שאין הרבה קשר בין
החלק הראשון של המשפט לאחרון אבל הייתי כ"כ מבולבלת שזה נראה
לי הגיוני לרגע קט.
-דנה חייכה חיוך מבין "את יודעת שאת מדברת שטויות נכון?"
-"כן" אמרתי עם חיוך שהתנער מפני במהירות "דנה אני רוצה
שתשלימי את המשפט שהתחלת"
דנה קמה באיטיות מן הספה ונעמדה מולי "ברי... אני.... אוהבת...
אותך" היא אמרה לבסוף וכשהיא סיימה היא כבר עמדה מולי.
הרגשתי את הבל פיה על פני ותחושת חמימות עברה בגופי. תחושה שרק
באותו רגע הבנתי שעברה בי גם כשהיא נישקה אותי.
-"מה..מה זאת אומרת אוהבת?" שאלתי אותה כשאני יודעת כבר את
התשובה.
-"בר אני מאוהבת בך!" היא צעקה זאת לבסוף "את הסיבה שנפרדתי
מאיילה, לא יכולתי להוציא אותך מהראש שלי כל הזמן שהייתי איתה
עד שנפרדתי ממנה בסוף כי לא יכולתי יותר. כשהיא דרשה לדעת למה
אני חותכת את הקשר אמרתי לה שאני מאוהבת בך ולא בה. היא כ"כ
כעסה שהיא עזבה את הבית ולא ראיתי אותה שוב עד אתמול בבוקר."
עכשיו הכל התחבר לי בראש.
-"אני זה מה שאת צריכה להתגבר עליו.." לחשתי כאילו מדברת
לעצמי, "אני זאת הסיבה שהיא רוצה אותך רחוק מפה, בגלל זה היא
התייחסה כמו שהיא התייחסה" בראשי גם הסתדרו לי כל הרגשות
שהרגשתי ותרגמתי כריגשי חברות. אותם חיוכים שעלו על פני שחשבתי
עליה ואותם ריתוקים למבטה. הכל היה לי כ"כ מוזר.
-"בדיוק" היא אמרה ועכשיו היא כבר היתה כ"כ קרובה אלי ששפתיה
נגעו ולא נגעו בפי, יכולתי להרגיש ולשמוע את ליבה הולם. או שזה
היה ליבי או שמה שניהם.
היא הסתכלה לי עמוק בעיניים. "בר את לא יודעת כמה לילות בלי
שינה עברו לי במחשבה עליך, את לא יודעת כמה קשה היה לי להיות
חברה שלך בזמן שהיית עם יואב, מספרת לי עליו, את לא יודעת כמה
היה קשה לי לתת לך עצות לעזור לקשר שלכם בזמן שרציתי קשר איתך
בעצמי ואת לא יכולה לתאר לעצמך כמה שמחתי שנפרדת ממנו".
היא המשיכה להסתכל לתוך עיניי ועל שפתי בלהט נושכת את שפתיה
שלה.
"אתמול שהגעתי אליך הייתי פשוט חייבת לראות אותך, להרגיש אותך,
לשמוע אותך וזה רק גרם לי להבין שאני אוהבת אותך כל-כך, שאני
רוצה אותך כל-כך! לא חשבתי להגיד לך כלום, לא יכולתי, אבל
בלילה שהלכתי למיטה שלך לא יכולתי לישון, הריח שלך שהיה על
הסדינים היה כמו סם ממכר בשבילי ולא יכולתי להישאר שם. הלכתי
לסלון וראיתי אותך יושנת עד שבעצמי נרדמתי על הכורסה" ידיה
התחילו ללטף אותי בגב וגלים עברו בגופי.
-"אבל.. אבל אני בכלל לא.." אמרתי והרגשתי מהופנטת מהמבט שלה,
לא מודעת לסביבה ולעצמי וחשה בצורך עז להרגיש אותה.
באותה שניה שתינו יחד התקרבנו והתחלנו להתנשק בלהט. בכל הקשרים
שהיו לי עד אותו רגע, בכל אותן מערכות יחסים, אף פעם לא הרגשתי
את אותו להט שהרגשתי באותו רגע. אפילו לא עם יואב.
הרגשתי את לשונה החמה חומקת פנימה לתוך פי, מחפשת להכיר כל
גומה ואני מצידי הייתי בשיכרון חושים ולא ידעתי מה לעשות ופשוט
נתתי לה להוביל.
הרגשתי תחושות שלא הכרתי, תחושות של הנאה שלא הייתי רגילה
אליהן.
התגפפנו עד שהגענו לספה שם דנה הפילה אותי עם משקלה ונשארה
מעלי. היא הפסיקה לנשק אותי וכשפתחתי את עיניי ראיתי אותה באור
שלא ראיתי אותו בעבר.
היא חייכה וליטפה את פני "בר, את לא יודעת כמה פינטזתי על הרגע
הזה, כמה חיכיתי לו!"
-"דנה אני... אני מפחדת" אמרתי בקול רועד תוך ששמעתי את לבי
הולם והרגשתי את ליבה הולם גם כן מעלי.
-"אני יודעת, גם אני, אבל זה מרגיש כ"כ נכון שאני מוכנה
להסתכן." היא אמרה תוך שהיא בוחנת את פני עם עינייה ומלטפת את
שיערי .
-"בר, את מוכנה להסתכן איתי?"
הסתכלי עמוק לתוך עיניה מחפשת תשובה. לאט לאט המוח שלי קלט את
המצב שבו אני נמצאת. אני, עם החברה הכי טובה שלי מתנשקת על
הספה. זה לא נראה לי מוזר, זה נראה לי טבעי, אמיתי, מהנה
ונכון.
ליטפתי את פניה והסטתי את שיערה מפניה. הרמתי את ראשי ונישקתי
אותה נשיקה ארוכה, חמה, מלטפת, אוהבת.
-"אני מוכנה" לחשתי.
סוף |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.