כדורים צבעוניים נאספים בהיחבא,
ממתינים עד בא יומם.
קנה אקדח משומן קורץ לי
מן המגירה.
שריטות חצץ שורקות
על מסילות ברזל
דמיוני מתעתע -
לו כתבת

וודאי רוצה הייתי לומר -
הזדהיתי,
מלותייך - מלותיי,
חיי כקליפת השום
אף אני,
מתאבד פוטנציאלי,
חותך ורידים וירטואלי,
קופץ מגדלים באוויר
רוצה הייתי, אך לא אוכל.

הביני  -
לילותיי נוטפים
זיעה
ודמעות,
שלדים בדמותך רודפים
חלומותיי,
משקשקים בידיים גרומות,
אוחזים בגרוני, נוהמים באימה.

לו כתבת,
וודאי הייתי אומר
יקרה שלי, אל!