אברהם שיין / מה שאני זוכר |
את צריחות המסגד, מצריח מט,
רצועות אספלט, דקות וקרועות,
רגבים הפוכים, במחבת מפויחת
מטוגנים באבק שריפה.
ריח גויות חרוכות, וזבוב מקונן
שני אקליפטוסים משוחים בחקי.
חשוקי תיל ושמים מקולפים
במכחול דוקרני.
תמונה ארורה, מואזין מקולל
ואת בודאי שם בוגדת
ברגע שאני נלחם על חיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|