שני אהרון / נקווה |
כבה לפתע
נהייתה חשכה.
עצבות שחורת עיניים
זקפה ראשה הגאה
ואתה אז נשברת,
בוכה....
ואז כשאהבתי
הלכת מהר.
ניסיון לשכוח שעלה בתוהו
עוד שיחת טלפון אבודה
שלום ועוד שלום
והנה אהבתנו מתרחקת,
חושבת עליך,
נפרדת ממך...
יודעת לבטח, האור ידלק בשנית,
והחיוך ישוב לשכון בלילבך
נקווה שאז נמצא את דרכינו,
ואני אחייך ביחד איתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|