מי בכלל חשב שאפשר יהיה לחיות בתוך
בועה וירטואלית שכזאת,
אולם בעולם כל כך אכזר שבו אדם לאדם הוא זאב,
בעולם שבו האנשים שונאים זה את זה סתם,
מבלי לדעת בכלל למה ומדוע,
ההורים שלהם שנאו אלה את אלה, ולכן
הם מרגישים שזוהי חובתם ההיסטורית,
שהם מוכרחים להמשיך את המורשת הטיפשית
של אבותיהם, בגלל דבר שנקרא דת,
כן הדת מפרידה בין בני אנוש,
היא מפצלת אותם, ומכניסה אותם לקופסאות קטנות,
וכל קופסה מחלקת את עצמה לעוד כמה קופסאות
קטנות בתוכה,
שחס וחלילה לא יהיו כולם בקופסה אחת יחידה.
כן העולם אכזר.
ואז פורצות מלחמות, מריבות, ויכוחים, פיגועים,
אדם הורג אדם רק בגלל שהוא חושב אחרת ממנו,
וזה בעולם שלנו, אסור בתכלית האיסור, כולם
צריכים לחשוב אותו הדבר, להאמין באותה אמונה,
להעריץ את אותו הדגל, בקיצור להפוך לרובוטים.
ולכן אין ברירה, מוכרחים לחפש תחליף נורמלי
יותר, שפוי יותר, והרבה יותר מוגן מהעולם
שבו אנו חיים, שאליו יהיה אפשר לברוח מצרות
היום יום הפוקדות אותנו, ולעוף למחוזות
הדמיון האין סופיות, המופלאות, עולם מישני,
ואם אפשר שיהיה וירטואלי, מה טוב.
עולם וירטואלי, טוטאלי, שבו משתלבים ביחד
מזרח ומערב, צפון ודרום, דתיים וחילוניים
שחור עם לבן וכו'...
לפחות בעולם הוירטואלי הכל נראה כמעט
מושלם, עולם אוטופי, עולם ללא דאגות,
עולם משונה, בנאלי אם תרצו, ואם זאת
כל כך מושלם.
אפשר לחשוב שלקחו את כל המוחות בעולם,
את כל הרגשות בעולם, את כל הדעות בעולם,
תיבלו אותם במין תבלין משונה, וצרבו
אותם על דיסק ענק שקראו לו האינטרנט.

הכל ניתן למצוא בעולם הוירטואלי החדש-ישן הזה.
החל מסתם מידע ומשחקים וכלה במדע, פוליטיקה,
וכל הנושאים שברומו של עולם.

ואני, מי אני בכלל בעולם הוירטואלי המוזר הזה?
אני יכול ליהיות כל דבר שאני רוצה, אני רק
צריך להחליט מי אני היום, ומה מעניין אותי
ובלחיצת כפתור הופ! נפתח המחשב הכל כך נפלא,
ובלחיצת עכבר נוספת נסללת הדרך אל החלל
הוירטואלי האינסופי המוזר, הנפלא, המרתק כל כך,

ושוב שוכחים מהכל, מהצרות, מאנשים רעים, ממזג
האוויר שבחוץ...
נכנסים לבועה הענקית הזו שנקראת אינטרנט, שבה
הכל מושלם, מקביל לעולם האמיתי, ואם זאת
שונה ממנו בתכלית השינוי.
מקום נפלא לברוח אליו, לשוחח עם אנשים אחרים
מבלי שנדע מה צבע עורם או במי לעזלזל הם מאמינים,
ללמוד דברים מעניינים כל אחד בתחום שהוא נמשך
אליו, ואולי גם דברים אחרים שונים שבעולם
האמיתי לא היינו מעיזים לנסות להבין...

אנחנו כולנו רק ברגים, וביחד כל הברגים יוצרים
מכונה מופלאה שבה יש לכל אחד מקום, שבה אף
אחד לא נרדף בגלל דתו גזעו או מינו, אין צורך
להוכיח לאף אחד שיש משמעות או היגיון בדברים
שאנו עושים, מותר לחשוב מה שרוצים מתי שרוצים,
ועל אף שהמילים שנכתוב הן ללא כל משמעות, הן
הינן המחשבות הכמוסות של כולנו, הרגשות
האמיתיות של כל אחד ואחד,לאט לאט אנו מגלים
יותר ויותר שבעצם איננו כה שונים זה מזה, שאפילו
יש הרבה דמיון זהה בין מחשבה וירטואלית אחת
לשניה.

כן נכון, הכל פה וירטואלי, טוטאלי, בנאלי, מוזר,
משונה, ואולי לא אמיתי,
אבל עולם כה מושלם, כה מוגן, כה מסקרן ומרתק
כמעט כמו מגנט, שלא נותן לנו לצאת מתוכו בקלות
אנחנו נשאבים עמוק לתוכו פנימה עוד ועוד,ומגלים בכל
פעם מחדש, עד כמה נפלא העולם הוירטואלי הזה, אנחנו
מוצאים בכל פעם מקום שעדיין לא דרכה בו הלחיצה של
העכבר שלנו...

עולם ללא סוף, עולם עם טעם של עוד...
ללא סייג, ללא עוררין, ללא דופי, ואם זאת עדיין לא
בדיוק העולם האמיתי, הרגשני,הריאליסטי,הבוגדני כל כך,
הלא מוגן וההרסני.

אולם, אם היינו עוצרים לרגע כולנו, לוקחים דוגמא
מן העולם הוירטואלי, הבועה הענקית המופלאה הזו, האין
סופית, הנקראת אינטרנט, היינו יכולים להעביר את האוטופיה
הבנאלית שבה "גר זאב עם כבש" באמת, ולא רק בפסוקים, היינו
יוצרים את העולם המושלם, כולנו ביחד, כל הברגים במכונה
היינו נאספים ביחד, מיליארדי ברגים, וכל בורג מביא את
כישוריו הוא, את הלכלוך הזוהמה והחלודה שמים בצד, ופותחים
דף חדש ונקי.
היינו יוצרים ביחד את העולם המופלא מכולם, עולם מוגן, בו
כל אחד הוא חשוב כשלעצמו ללא הבדלי לאום, דת, גזע, או מין.
עולם שנעים לחיות בתוכו, שלא מחפשים לברוח ממנו לעולמות
וירטואליים רחוקים.
היינו יוצרים את העולם האמיתי והמושלם שלנו בעצמנו ביחד
בתוך עולמינו אנו.

אבל עד שבני האדם לא ילמדו שביחד אנו כולנו היננו כוח יצירה
אחד
עצום שאותו לא יוכל איש להכניע, כוח שיכול להפוך את העולם
שלנו לעולם האור במקום עולם החושך שבו מרביתנו חיים כיום,
לגן עדן עלי אדמות, במקום הגיהנום שבו אנו כבר חיים, ואין
צורך להמתין להגיע אליו כי כולנו כבר בתוכו.
עד אז, יש לנו את התחליף האולטימטיבי לרובנו, יש
לנו את החיים הנוספים, השונים, המרתקים, והמעניינים,
ובעיקר המוגנים יותר, החיים בבועה הוירטואלית,
החיים באינטרנט.


07.07.2001