ריח של קטורת בניחוח של ים
רוקדת בשמלת מלמלה
זרזיף של אושר - אולי הוא קיים
מחכה לעונג הבא.

בזריחת שמש על אוהל נטוש
חיוך שמעיר את הבוקר
מלטפת שיערי ומכבה את הנר הדלוק
שטפטף אל תוך אור הבוקר.

רגליים יחפות על החול החם
כל גרגיר בי נוטע ניצוץ
מעגל של תופים ומתופפים עוד לא תם
משתדלת לרחף ולא לעקוץ.

כי זו שמחה וזה טוהר
כשגוף ונפש מתאחדים בקריסטל
ואהבה מציפה את עיניי בבוהק
שלמות ויופי לא מוליכים שולל.

בשקיעה ורוח מערבית חמה
את מחולי אבצע שוב
ארקוד כשנפשי טהורה, נעימה
אנצור בליבי כל רגע אהוב.

געגועים לשנטיפי.... :)