כארמון שבנו ילדים על החוף,
שליטפו והידקו במסירות,
איך מכל חולות זהובים חיברו גרגר לחברו?
צמד, חיכו לאדווה המתוקה שתסחוף אותם
וידעו, כי מכל גלי הים, תהיה השלווה הזו
היחידה שתשטוף.
כשוקע בי בלא להתכוון,
לא נעלם לעולם
רק מתקרב לכאבי.
ניחוח מלח נודף ממך,
שרק אני אוכל להריחו,
למששו, לחוש אותו,
ולנשום אותו אל תוכי.
כארמון שבנו ילדים על החוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.