[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריה חורשי
/
שירת הקציר

(פזמון נוסטלגי)

התעוררו הרי הגליל,
הקשיבו לקול החליל,
הו, קומו לעבודת הבריאה
עורי ארצי כולה.

חרמש השחיזו ומגל,
צאו לעבודת עמל,
שיבולת פז לקציר,
צאו לעבודה בשיר!

בחורים יצאו לעבודה,
רן ליבם ושמח,
ממנרה עד לערבה,
כך יקצורו עד עלות ירח.

דממה ירדה, ליל יאפיל,
שוב נשמע בהרים החליל,
מחלל החליל, מלווה לו התוף
ואיש לרעהו כה יקר וקרוב.

חרמש השחיזו ומגל,
צאו לעבודת עמל,
שיבולת פז לקציר,
צאו לעבודה בשיר!

ובא היום, יקראו בחורים
לא לעמל - לשדה הקרב,
נותרו גלמודים במחסן חרמשים,
אך עוד ירונו שיבולי הזהב:

חרמש השחיזו ומגל,
צאו לעבודת עמל,
שיבולת פז לקציר,
צאו לעבודה בשיר!




ובא הזמן והילד שאל:
"מה זה חרמש ומה זה מגל?"
ענה לו אבא, סוחר קרקעות:
"זה היה לפני שנים רבות
כשבאו ארצה חלוץ וחלוצה
לעבד את האדמה,
אז עבדו בחרמש, בעל להב ארוך
וגם ידית ארוכה
והחלוצה במגל, מעוגל וחד
ערמות שיבולים חתכה,
וקצרו וקצרו עד שהלילה ירד
תוך שמחה קצרו , בגיל וששון,
כי לאף אחד לא היה אז שעון
ואחרי זה קשרו לאלומות שיבולים
ולא שמו לב לעקיצת יתושים.


אך כאשר אויב לאדמתם חדר,
הפכו את הכלים לנשק 'קר'.

"זה היה כידון ושברייה" הסביר הבן מיד
ו"שיבולי הזהב" זה 'פופקורן' בשפה העברית,
שאחרי שהיה קלוי שפכו אותו לשקית."

חייך האבא  וכה אמר:
"תלמד בני וכשתגדל
תהיה מנהל חשוב של מפעל
או  אם תרצה תהיה גם שר
של תעשייה וגם מסחר."

כך שיר נוסטלגי וסנטימנטלי
הפך  לעכשווי סתם, כמו "שבא לי"
ועם המצאת הקומביין חלף מן ההווה
וכל איש עושה מה שרוצה
ורק העבר נשאר בשיר -
שירת הקציר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דבורה , דבורה
שעל הקיר מי הוא
זה שאותך
השאיר?
לבד בלי אך אחד

מיסכנה בטירוף
ולמה אוי למה
הפסקת לעוף?

קטע מתוך דיבוב
לסרט "הדבורה"


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/03 4:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריה חורשי

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה