טבלתי רגל אחת במים
ורגל אחת השארתי בחוף
לקחתי את החיים בידיים
ונתתי לרגעים לחלוף.
חשבתי על לעשות הפסקה
עם היקום, האנשים, עם עצמי
אבל שומדבר לא ניתן למחיקה
ואני לא יכולה לשנות את עולמי.
אני לבושה מבחוץ
כשכולם ערומים מבפנים
הכי היה בא לי לרוץ
ולהגיע לפני החיים.
תקחי אותי לאן שתקחי
מצידי לא לחזור לעולם
אבל עשי טובה ואל תשכחי
לדוווח על זה לכולם.
יש רעש עמום של גלים
אני חושבת שאני אלרגית לחול
נשארתי מול שני מסלולים
החוף - והים הכחול.
אנלוגיה פשוטה וסתמית
לחיים שרק נראים מסובכים
ואני לא יכולה להחליט
שניהם נראים לי די מסריחים. |
