ארבל הכרמלי / השכמה |
האזנתי לצליל מלותייך,
קרני השמש היו לי זיו פנייך,
מתחתי איבריי בקצב חיוכייך.
הכל כמו בנירוונה
עד שהשיחה נותקה לה,
עננה כיסתה החמה
וציוץ הציפורים גווע...
)-:
13/11/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|