ארבל הכרמלי / השהייה |
יצא מלפנינו להתגלות
וצמרות העצים תנוענה
בעצלות, מרוח שלא נשבה,
אסתכל לתוך עינייך
המצליבות מבט בתוך עיניי,
אראה מה שרצית שאראה
מבלי שתצטרכי להוציא הגה מהפה
כי כבר שמעתי מגופך
הכל אודות תשוקתך,
כי כבר ראיתי בעינייך
הכל אודות אהבתך אליי.
אבער עלייך עם השהיה,
אגע בך ברכות המגע,
אתמסר אלייך כל שעה ביממה,
אתך מאומה לא ייעשה בחופזה
כי הרי כבר הגענו שנינו להבנה
שכאן מדובר בלא פחות מ...אהבה.
26/09/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|