סופרמן שכב במיטה אחרי עוד יום עבודה מפרך. שוב, כמו בכל יום
בשנתיים האחרונות, לא הצליח להירדם.
סופרמן אהב להציל אנשים. כבר עשרים שנה שהוא פועל לפי אותה
משוואה פשוטה: לו יש את הכוחות, להם זה עושה טוב.

אז למה לעזאזל כל כך קשה לו להירדם?

כמו בכל לילה חשב שוב על היום ההוא לפני שנתיים, היום בוא הציל
את איתן.

סופרמן הסתובב לו באוויר העיר בסיבובו היומי, כשפתאום ראה את
איתן תלוי מהקומה החמישית של בניין הדירות שלו. מיותר לציין
שסופרמן תפס את איתן והניח אותו על הרצפה. הקטע המפתיע היה
שאיתן צעק לו כל הדרך "אל תציל אותי, אל תציל אותי!".
סופרמן לא הקשיב לו, ורק כאשר נחתו על האדמה שאל אותו "למה לא
להציל אותך?"
"כי אני רוצה למות" ענה לו איתן.
סופרמן, שכבר נתקל במספר מקרים כאלו החל בשיחת העידוד הקבועה
שלו, שבדר"כ בסופה יוצאים האנשים שמחים, כי בדרך כלל הם רק
צריכים תשומת לב.
איתן קטע את סופרמן ושאל "למה הצלת אותי?" בקול מעוצבן.
"מה זאת אומרת למה הצלתי אותך? זה התפקיד שלי, לשמור על
חייכם".
"אבל אני מפורשות אמרתי לך שאני לא רוצה להנצל!"
"נו ואני מכיר את ה'אני לא רוצה להנצל' האלה, הרי כולם רוצים
לחיות, פשוט לפעמים קשה להם למצוא סיבה למה".
"תאמין לי שאני לא רוצה להנצל, למרות שפה בכלל לא העניין.
השאלה שלי הייתה: למה אתה, סופרמן, הצלת אותי, איתן. זאת
אומרת, מה יוצא לך מזה?"
"אני הצלתי אותך כי אני יכול להציל אותך וכי אתה צריך שאני
אציל אותך." ענה סופרמן שלא כל כך היה בטוח שהאיש הזה בסדר.
"לא נכון" אמר לו איתן בטון מלומד. "אתה הרי הצלת אותי כדי לא
להרגיש רע עם עצמך. הרי אם הייתי נופל ומת, לא היית יכול לסלוח
לעצמך על זה לעולם".
"למה אתה מתכוון?" שאל סופרמן, שמשום מה הייתה לו הרגשה שיש
משהו בדברי איתן.
"תראה, אתה ראית אותי. בראשך, ואני מתכוון בתת מודע, לא במודע,
עלו שתי אפשרויות: להציל אותי או לא להציל אותי. לכל אפשרות יש
טיעונים בעד וטיעונים נגד: מצד אחד, אם אתה לא טורח להציל
אותי, אתה יכול להמשיך לעוף לך ככה, ואני בטוח שאתה נהנה מזה,
אתה יכול ללכת הביתה לקרוא איזה ספר או בעצם כל דבר שאתה רוצה,
ובנוסף תמיד תהיה לך את האפשרות להגיד לעצמך שאני רציתי למות,
מה שאגב נכון. מצד שני..."
"מצד שני אני יכול להציל אותך וזה יעשה לך טוב" קטע אותו
סופרמן.
"נכון, אני לא אומר שזה לא עבר במוחך, אני רק אומר שזה ממש לא
היה הטיעון המכריע. תנסה לשאול את עצמך את זה: אם לא היית מציל
אותי, האם יכולת לסלוח לעצמך?"
סופרמן נשאר עומד בשוק, והתאפס רק כאשר ראה את האמבולנס מגיע
לפנות את הגופה של איתן.

                                       

מאותו היום סופרמן לא יכול לישון, ודווקא לא בגלל המוות של
איתן. הבעיה של סופרמן היא שבדבריו היה משהו מאוד נכון.