|
זה לא נכון שאני לא מספרת כלום על עצמי. זה באמת לא נכון - אני
מספרת לכם הכל! אתם פשוט לא מקשיבים. האישיות שלי היא כמו
פאזל. כל פעם אני משחררת פיסת מידע נוספת על עצמי. עוד חלק
בפאזל. לפעמים קורה שקשה לי לבטוח באנשים מסויימים. בין אם זה
בעקבות הפרת אמון רצינית, או סתם הרגשה לא טובה לגבי אותו אדם
- אני צריכה ליצור אמון, ורק אז מתחילה לשחרר רמזים. וצריך
לשים לב. צריך לקרוא בין השורות. להרבה דברים שאני אומרת יש
משמעות כפולה. אבל אנשים הם לא קשובים. הם לא שמים לב. לפעמים
הם פשוט לא רוצים לשים לב. הם מאבדים את כל החלקים ואח"כ
מתפלאים איך זה שאין להם במה לשחק. |
|
|
כיתה, זה סלוגן.
סלוגן ילמד
איתנו מהיום.
בואו נאמר כולם
ביחד סלום
לסלוגן:
("שלום
סלוגן!")
טוב, סלוגן, אתה
יכול לסבת ליד
רעות.
("אוף, לא רוצה
לשבת ליד הילד
החדש... הוא
מתחכם...")
רעותי, מה
סמעתי? צאי
מהכיתה! תחכי לי
ליד המנהלת
ותחסבי טוב טוב
על מה שאמרת.
בוא מתוק, תשים
את הילקוט
סלך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.