אני רואה את זה, אני מרגישה אפילו
אבל אני לא מצליחה להבין
מין הרגשה כזאת כאילו
שונה לחלוטין.
מחפשת לי מקום שקט,
להרגיע את הנפש
לשבת בשקט, לכתוב
על החיים, על המוות, הכל.
לכתוב.
איך מוציאים את הכאב לבחוץ,
איך אפשר להסביר,
מחפשת תירוץ.
הוא לא בשבילי, היא אומרת,
"הוא לא בשבילך" היא טוענת
'אתם לא מתאימים' היא חושבת
היא צועקת, כואבת, מאוכזבת.
צודקת...
להוציא את הרוע,
לתת לנשמה מרגוע
לכתוב, פשוט לשבת ולכתוב
ולא להפסיק,
הלב ממשיך לכאוב
איך שזה מציק.
אבל אני אוהבת אותו
מוכנה לעשות הכל למענו
"אני אוהב אותך" הוא אומר
איזה מפגר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.