|
הזמן שלה
לא מתלכד עם לוחות של אחרים
חולף על פניהם לשניות דהויות חטופות
ומשאיר אחריו נקודת אור זעירה
שניצוצה דועך במהירות אחרי שהוא עוזב
הזמן שלה
עוזב לפעמים למסעות ארוכים
אורז מצבים בפיסת בד על מקל מטאטא
ויוצא מהבית לכמה שנים
ובחזרתו, לכולם נראה שעברו
רק כמה רגעים
והוא מטושטש,
הזמן שלה
רץ לאורך קוים שבורים קצרים
מנסה לדלג ולתמרן
נראה זריז ותזזיתי מרחוק
וכשהם מתקרבים היא מרגישה אותו מאט
והריצה הופכת לצליעה כפופה
לשקיעה בטוחה
וכשהם עוקפים אותו
הוא מפרפר
אפילו יד אינה שלוחה
אפילו לא שלו,
הזמן
שלה |
|
|
סרקתי שמים,
סרקתי ארץ,
רציתי לעוף על
כנפי האהבה,
ליפול אל תהום
האכזבה,
לשחות בנהר
התקוה,
לתפס על הר
הפחד,
להיסתכל במראת
האימה,
לשתות ממעין
השיגעון,
אך יותר מכל
רציתי לחבק
אותך...
ואז מצאתי אותך
מזדיינת עם החבר
הכי טוב שלי!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.