קו האופק משרטט,
שמיים יגעים,
קרני שמש אחרונה,
מתרחקת תוך קלית עננים
בודדים, ורודים,
אי שם מתפתל לו נחל,
בחיפוש מתמיד,
אחר הים,
לא משער,
מה יעולל המלח
ליתר לחץ הדם שלו.
במקום אחר
מרפרף לו פרפר משיי,
חורך את כנפיו,
לאור המנורה,
עורג אל,
מקסם השווא הלוהט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.