הפעם, משום מה, היא געשה, עלתה והציפה
כמו לבה רותחת בכעסה - תחושה עזה של שנאה.
לא עוד רחמים עצמיים.
לא עוד השתתפות בצרת נפגעים.
שנאה עצומה בגודלה ועומקה.
אך, למרבה הפליאה, לא צלח בידה לחסום
את פריצת הידיעה אל תוך ההכרה -
דבר לא יכול לה, לפצצה החיה -
והתרסקה.
YP
18/5/2003
בעקבות הפיגוע בעפולה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.