[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חעברים אינק
/
אחרי סיינפלד

כל פעם אותו סיפור, יוצא שישי-שבת, חוזר הביתה כל הדרך מזיע
ומסריח באוטובוס חושב על שלומית כל הדרך, על שלומית שלי,
שלומית היפהפה שלי, שלומית שכל מציצה שלה שווה עולם ומלואו,
שלומית שכל נשיקה איתה היא חלום, עד שאני מגיע אליה, אל שלומית
שלי, זה נראה כמו נצח, אני יורד קודם בבית, מת מעייפות, אוכל
ארוחת ערב עם אמא אבא וכל המשפחה, ומחכה כבר לראות את שלומית
שלי, והנה כבר עשר בלילה אני מחנה ת'אוטו מתחת לבית שלה, הנה
עוד שנייה שבוע של תסכול ועצבים בבסיס אני הולך לפרוק בערב
רומנטי ,וזיון לא מהעולם הזה עם שלומית שלי, רק עוד כמה
מדרגות, הנה הגעתי, היא פותחת לי את הדלת, היא כל כך יפה
בכותנת שקניתי לה, ואני רואה איך היא מסתכלת עליי וצועקת "חייל
שלי", ומדביקה לי נשיקה כמו שרק היא יודעת וחיבוק כל כך חזק
שאפילו החבר'ה בבסיס לא מסוגלים להביא, והנה אנחנו עולים לחדר
שלה, כמו כל שישישבת, והנה אנחנו שוב כמו בכל שבוע במיטה שלה
והנה שוב אני מתחיל לגשש שאולי,אולי הפעם היא תגמול אותי
מייסורי בציפיה לרגע הזה כל השבוע, כל שבוע, ואני שולח יד
לכיוון החזה שלה והיא, כרגיל, "די, אחרי סיינפלד"...

אוף כוס רבאק, אני חושב לעצמי, כל פעם אותו סיפור, כל פעם כמו
שעון כל יום שישי בעשר היא והסיינפלד שלה, מה יש בסדרה
האווילית הזו שכל כך מרתק אותה והיא מעדיפה אותה על החבר שלה
שמגיע פעם בשבוע, מהצבא, חרמן כמו כלב.
לפני שהתגייסתי והיה לי זמן לשטויות האלה, הייתי יושב איתה
ומנסה להבין מה לעזאזל היא מוצאת בסדרה הזאת, מה יש בג'ורג'
הקירח הזה, וג'רי האדיש וקרמר המשוגע שהיא כל כך אוהבת?!?
היא באמת חושבת שהסדרה מציאותית?
שתבוא איתי יום אחד לבסיס שתראה איך המציאות נראת.
וכמו בכל שבוע, אני נרדם לפני שסיינפלד נגמר, ומפסיד עוד פעם
זיון עם החברה שלי.
ככה זה כבר נמשך שנה וחצי מאז שאני בצבא, "אחרי סיינפלד, אתה
יודע שיש סיינפלד", אני מנסה להסביר לה את עמדתי,להגיד לה שזה
או אני או ג'רי.
אוף אני שונא סיינפלד, סיינפלד הוא השטן בשבילי, הוא הבחור
שגונב את חברה שלי מתחת לאף שלי, היא מעדיפה לראות אותו מאשר
להיות איתי.
אוף.

כמה חודשים אחר כך, אני שוב חוזר הביתה, ארוחת ערב, כלים,
כרגיל והולך לשלומית.
שוב נשיקה שוב חיבוק ושוב עולים לחדר.
היא מתחילה לנשק אותי בכל הגוף, ולשלוח ידיים ואני שואל : "מה
קרה? אין סיינפלד?"
"לא, נגמרה העונה", היא אמרה, "אה יופי אז אולי עכשיו נוכל
לעשות את זה כמו זוג נורמלי,כל הלילה?", שאלתי, "בטח", היא
הסכימה איתי, "עכשיו כשמשדרים את התכנית המאפנה הזאת, שמש,
אפשר לעשות את זה כל הלילה"
"שמש?", העיניים שלי נדלקו,"פתחי פתחי את הטלויזיה", דרשתי,
"מה?", התפלאה שלומית, "מה קרה ללעשות את זה כל הלילה?", "אחרי
שמש", עניתי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמי, זכרונה
לברכה,
לא היתה
צדקת תמימה...

חיים נחמן
אדיפוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/5/01 16:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חעברים אינק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה