זה לא ייאומן,
אבל הטבעתי את יגוני בטיפה המרה
אפילו עוד לפני קום המדינה.
כן, אני נראית צעירה מגילי
נעורים זורמים בעורקיי
זדון שוטף את דמי
וניכר בפניי.
אפילו עוד לפני שהיו כאן
בתים וכלבים וגגות
אני ישבתי בקרן רחוב, מבקשת נדבות
מאנשים במדים שהילכו כאן הולך ושוב ושולל
והטילו פור וגורל על ערכי הזעיר
שלא היה מגובש דיו, בזמנו.
מפלט קל ונגיש מצאתי, לא יקחהו איש
על שם שנאמר בתורת המשנה הלויאלית
שאם אין אני לי, יש בי למצוא תחליפים,
אז מצאתי.
סמכתי עליה שתובילני, הטיפה המרה שלי
העצובה שלי, הטיפה המתכלה
אך היא הובילה אותי בטעות
אל ארץ לעולם לא, אל ארץ לא- לעולם,
מעולם לא תיארתי לי
שתבגוד.
אפילו בימיי ההיסטוריה הדהויים ביותר
מחשבתי היתה צלולה בכדי לזכור או לזקוף לזכותי
איזו אשרת כניסה, איזו הרשאה,
משהו, משהו קטן
שאזכר במי שהביא אותי לכאן
שאתהה על קנקני
שזה לא יאומן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.