מרגישה התפרקות, דמעות שזולגות מהעיניים בקצב מטורף,
וקצת מזכירות בכי, בכי מתוק.
אומרים שהדמעות מלוחות אבל הפעם הם לא כאלה הם שונות,

מרגישה התפרקות, ואין לי מושג למה?... פשוט רצון לא מובן
לצרוח,
לפרוק את הלחץ את הכאב,
לבכות בלי לדעת למה, בלי סיבה מוגדרת מראש
פשוט להתפרק.

ובעניין הדמעות המתוקות, אני מרגישה אותם, ואחת אפילו נכנסה
לפה
היה לה טעם, טעם מתוק כזה של שמחה, של אושר...
אבל היא בכל-זאת דמעה,
דמעה שנשפכת מהעין כשהמפלס עולה וכבר אין יותר מקום לדמעות,
דמעה שזולגת באיטיות על הלחי ואז מתאדה או נמחקת,
דמעה שאני יצרתי, כשהייתי כואבת כשהייתי עצובה
דמעה שנוצרת רק שבאמת כואב שם בפנים

ואיך עם כל התכליתיות המרה הזאת, הדמעה עדין נשארה מתוקה?...