כשאת הלכת כבר לא יכולתי יותר
אבל אני המשכתי, לא מוותר
את יודעת שקשה לי, את יודעת שאני נואש
כעת אני אבוד, אפילו מותש
לא יודע לאן לפנות
לא יודע מה לצפות
רואה מסביבי זוגות נהדרים
מדוע, אין אנו יכולים?
אני רוצה אותך, את זה את יודעת
אני אוהב אותך, כבר יוצא מהדעת
אך את מתעלמת
בוחרת לברוח
מנסה לגרום לי פשוט לשכוח
אבל משהו אחד את צריכה להבין
דמעותיי כעת אינן דמעות תנין
כאשר לי כואב זה בא מהלב
אני רוצה, שאת תנחמי ותעזרי
אני רוצה, לפחות שאיתי תזדהי
אבל לא, את פשוט מתעלמת
אך אהבתי אליך פשוט לא נעלמת.
עכשיו שאלה לי אליך
האם עלי עוד לרדוף אחריך?
האם ישנה עוד תקווה?
או שעליי לתחוב את רגשותיי למגירה?