אני :
פרצופים יפים עם חיוכים מזויפים,
לכלא נזרקים גם אם מפשע הם חפים.
אין צדק בעולם, אין אהבה.
עוד מבט מנוכר, אבדה האמונה.
לפי סאב הולכת עם מגן על הצוואר,
ממשיכה הלאה, לא מתעמקת על העבר!
מעיין:
אנשים מושלמים, ריקים מבפנים
נראה שיש להם צרות של עשירים
הם לא יכולים להרגיש כלום מבפנים,
החיים שלהם על הפנים!
נלחמים בשביל איזו פיסת נייר,
הם לא מבינים שהאושר שלהם אוזל ונגמר..
לא יכולים להרגיש כמו כל האנשים -
הם רק פרצופים יפים עם חיוכים מזויפים!
אני:
מגיל קטן כבר נכנסתי לעניין,
מקריבה ת'נשמה והכל בשביל קניין!
שהולך ונכחד עם כל יום שעובר,
אלוהים! ת'לב שלי זה שובר!
החיים קשים והכל נהיה מסריח,
כל צרה קטנה ממלאה אותי בפיח!
ומתוקה, את חייבת לקלוט ת'מסקנה,
אין לך מקום פה בעולם וזה לא בכוונה!
מעיין:
אבל היא...
היא נאבקת בכל כוחות הרוע,
מסרבת להאמין שהעולם כה פרוע.
היא רוצה להאמין באנשים,
באלה שבכל יום בה הם פוגעים!
רוצה לשנוא ולנקום, אך היא לא מצליחה -
זו בעיה כשהיא התגלמות הנשמה הטובה!
אני:
מצטערת אחותי, לא התכוונתי שתסבלי!
הרי את יודעת שאני שלך ואת שלי.
בטוב וברע, בכל מה שיקרה -
אני אהיה שם כדי שת'עולם נשנה! |