|
הכי אני אוהבת ללטף לו את השיער השובב שלו שתמיד מתפרע.
ולראות אותו אחר-כך מחייך בעייפות כזאת שרק ילד בן 19 שאיבד
כבר שלושה חברים במקום הארור הזה יכול לחייך. אני אוהבת לראות
אותו מגיע הבייתה בלי כוחות ובכל זאת משחק עם כל הילדים בשכונה
ועונה להם על כל השאלות.
אני אוהבת לראות אותו בתמונות מטיולים שנתיים בתיכון, עם החיוך
הישן, מוקף תמיד בבנות. אני אוהבת להתווכח איתו להתנצח על כל
התשובות ואז בסוף להגיד לו שטעיתי ושהוא כבר לא צריך לבכות.
אני אוהבת אותו. |
|
|
כולם מדברים על
שלום,
אף אחד לא מדבר
על צדק.
אם אני כבר פה
מדבר,
למה דף אחורי?
סלוגן זה דבר
חשוב ביותר
למדינה,
למה אתם שמים את
זה מאחור?
זה כמו, זה כמו
פח אשפה, זבל,
של מסעדות,
שתמיד שמים
מאחור.
אתם מחשיבים את
עצמכם לסינית
משלוחים שזורקים
את הזבל שלהם
מאחור?
יצא קצת ארוך,
מיילא.
אחד שלא מזדהה
בקצת דברי תוכחה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.