מיצינו כבר את הכל אין עוד מה לומר
למרות שזה רק התחיל זה מדי מאוחר
עייפות וחוסר חשק מרמים את הנשמה
כשרוצים רק לקחת מהאושר עוד טיפה

אין עוד סיבה להשלות את עצמנו
חבל על כל רגע שאנחנו מייסרים את ליבנו
כי אף אחד מאתנו לא באמת מתכוון למציאות
כל אחד רק מחפש את שיא הנוחיות

וזה לא מה שרציתי
לא מה שקיוויתי
לא מה שניסיתי לעשות
ולא ידעתי שמה שניסיתי
שייך לרמות אחרות

סיימנו כבר את הכל למרות שלא נגענו בכלום
אנחנו עוד חיים ומחר לא מובטח לנו קיום
התנועות הופכות אוטומטיות והמחשבה - מעורפלת
למה לא יכולנו למצוא תעסוקה אחרת

אם רק היינו מסתכלים על כל זה מראש
היינו מבינים שיש ממה לחשוש
היינו נבהלים ואולי מוותרים
אבל אם כך היה גם את זה לא היינו אומרים

וזה לא מה שרציתי
לא מה שקיוויתי
לא מ שניסיתי לעשות
ולא ידעתי שמה שניסיתי
שייך לרמות אחרות

אבל אני כן רוצה
ואני כן מנסה
ולא מחפש נוחיות
ואני שואל את אלוקים
לכל הרוחות
עוד כמה זמן אני צריך ככה לחכות

וזה לא שלא רציתי
לא שלא קיוויתי
לא שלא ניסיתי לעשות
אבל הייתה לי הרגשה שאם לא אנסה
אין לי עוד טעם לחיות

וזה לא מה שרציתי
לא מה שקיוויתי
לא מ שניסיתי לעשות
ולא ידעתי שמה שניסיתי
שייך לרמות אחרות